ידעתי שתביני ואף ציפיתי לתגובה.
התגובה לא איחרה לבוא...
ברור שזו לא את.... ברור שזו אני..... הרי את עדיין שקועה בעצמך וחושבת עד כמה את בסדר וכל העולם פה רק על מנת לפגוע בציפור נפשך העדינה.
כתבת על חיה פצועה.... רואים עד כמה אינך מכירה אותי.
חומד אין פה חיות פצועות מלבד את עצמך.
השתיקה היא לא מעצב ובטח שלא מכאב זוהי שתיקה של חוסר אכפתיות.
זהו השלב שהגעת אליו איתי ולכן אני לא מוצאת לנכון לתת הסברים על התנהגותי.
אני לא צועקת ובטח לא סיסמאות שעוד קשורות אליך.
פשוט נמאס כבר לראות את הפוסטים שלך שוב ושוב עם כל הרחמים העצמאיים ועם התובנות של עד כמה את בסדר וכולם נולדו על מנת לפגוע בך.
שוב אני מבקשת להפנים: לא!!! את לא מרכז היקום!!!! ובהחלט הגיע הזמן לראות מעבר לאף של עצמך!!!!!
שמחתי לקרוא שוב עד כמה את נתת לי..... ובחרת להתמקד בנתינה שלך... רק שמשהו היה חסר לי....
כן, נראה לי שהיה חסר החלק של כמה גם אני נתתי לך אבל שוב הכל נעלם אצלך... שוב את לא רואה דבר מלבד עצמך... חבל....
חחחחחחחח ועכשיו גם נוצרה אצלי מפלצת...
כמה פטתית את יכולה להיות?
כנראה שהרבה.
את יודעת מה?
ככל שאני ממשיכה את הפוסט הזה הוא נראה לי כ"כ מיותר אני יכולה לסכם אותו ממש בקצרה:
אומנם את חושבת שכל העולם דפוק ואת בסדר.... אבל את יודעת... שאחד אומר לך אתה שיכור ואחריו עוד אחד או שניים חוזרים על זה .... כנראה ש.... אתה שיכור!!!
אז שוב חומד עבור עצמך לכי לעשות בדק בית!!!!!
נ.ב
כעס? ממש לא 😄
שבת שלום
לפני 18 שנים. 24 במרץ 2006 בשעה 18:47