לפני שנה. 6 ביוני 2023 בשעה 22:43
הייתי בטוח שאת היית הבנאדם שהכי יקר לליבי, הידידה שלא משנה מה אמרתי לה, לא משנה מה חלקתי היא הייתה לצידי, את הכלת וקיבלת אותי כמו שאני וסיפרתי לך דברים שאף אחד אחר לא שמע מעולם וגדלתי בזכותך צעדים שלא הייתי צועד לעולם.
והיום כשאני בפתח מה שנראה כמו משבר חיי, עקבתי אחרי הרוטינה האהובה שבה אני מגיע אלייך שבר כלי ובוחר לחלוק שוב את מה שאני בטוח שהוא הדבר הכי נורא בי, דבר בלתי נסלח רק שהפעם את לא הראית לי שאני טועה, את לא הסברת ואת לא דאגת.
שתיקה, שתיקה זה כל מה שנתת לי וכששאלתי לדעתך את התנצלת ונעלמת מחיי.
ככה כאילו כלום, שנים של קשר וחיזוק של האמון שלי, האישה שסמכתי עליה יותר מכל אחד החליטה שאני מפלצת בסוף... מה אם היא צודקת?