אוטוליזה

כשחגגתי 16, אמא שלי לקחה אותי לחגוג sweetsixteen ברומא, נאפולי, סורנטו ודרום איטליה..

כל כך התאהבתי במקום שאמרתי לה שיום יבוא ואגור שם, מאז היה לי חלום שאחרי צבא אני נוסעת לשם לשנה, כרטיס לכיוון אחד, עושה את כל איטליה מצפון ועד דרום, סיציליה ושוב חזרה,

ברור שהייתה גם פנטזיה להכיר שף איטלקי שילמד אותי את כל יסודות המטבח האיטלקי ושירעיד עוד כמה יסודות בעולם שלי..

החיים לקחו לכיוון אחר והחלום נשאר בגדר חלום.

חלום איטלקי ישן, רחוק ומתוק..

את החלום כמו שהוא כנראה כבר לא אגשים, גם לא חושבת שאני רוצה כבר,

החלום קצת השתנה, היום החלום הוא לנסוע ללמוד שם, מטבח כל כך פשוט, מעט מרכיבים, מלא טעם, ועם כל הכבוד לפסטה ופיצה (ותאמינו לי שיש לי כבוד ליצירות האלוהיות האלו בצורת פחמימה😂) המטבח הזה הוא הרבה מעבר, לטעמי הוא הטוב בעולם, כן יותר מהצרפתי (לטעמי)🍝

החיים שלנו הם סשן אחד ארוך של חלום אבולוציוני, דינאמי.

אל תפסיקו לחלום.

עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם למה אני מספרת לכם את כל זה..

בתכלס

פשוט כי בא לי ספוליאטלה 😋🤦🏼‍♀️

וגם כי אני קצת מתגעגעת לאיטליה אהובתי 😍