אוטוליזה

איך אני שונאת תקופות כאלה.. לחץ זה מגעיל..

כמעט עושה לי להקיא.. 

קצת "נעלמתי"..

לא באמת נעלמתי אבל פשוט נכנסתי ללופ של לחץ במירוץ העכברים המפורסם..

מסקנה: 

זה אף פעם לא הזמן המתאים, אין זמן מתאים, כולם רצים במירוץ שאנחנו לא יודעים מתי נגמר,

אנחנו רואים את קו ההתחלה, שומעים את יריית הפתיחה אבל אין קו סיום או שריקה..

אז אף פעם אין זמן מתאים, זה תמיד לרוץ עם הפנים קדימה, מידי פעם לעצור בתחנת רענון ולעשות את הכל תוך כדי,

אחרת פתאום משום מקום תגיע לסוף המירוץ ותראה שלא הספקת כלום..

והכי אבסורד שבתור ילדים אנחנו לא חיים במירוץ, נטולי דאגות שמשחקים בארגז החול ונושאים עיניים ומשתוקקים כבר לגדול ולהתחיל לרוץ.. 🤦🏼‍♀️

עזבו שטויות אדון/שפחה/מלכה/דום, בתכלס אין על להיות ילדים, לחזור מהגן עם מלא חול בנעליים לשניצל ולפתיתים של אמא..

ריצה נעימה