אוטוליזה

״שתחררי קצת..״

זה מהדברים שנוהגים לומר לי במפגשים חברתיים/שיחות ובעצם כמעט בכל תחום בחיים שלי.. לפעמים זה מבאס..

אני לא יודעת איך עושים את זה.. זה לא נשלט..

אני לא משוחררת.. אני פאקינג חולת שליטה משוגעת..

לא תראו אותי שותה ובטח לא שיכורה..

מעולם לא נגעתי בג׳וינט.. 

אני פריקית של שליטה.. זה בדנ״א שלי, זה חלק ממני, זו אני..

זה מה ששומר עליי שפויה..

אבל זה גם הבסיס למשיכה לכל העולם הזה של הבדסמ..

אני לא משוחררת.. אני סייקו של שליטה.. 

מעטים אלו שיידעו להביא אותי למצב שבו אני ״מוותרת״ על השליטה שלי..

למעשה עד כה רק אחד הצליח.. 🤷🏼‍♀️

עברתי חוויות שהפכו אותי להיות כזו,

אני לא סומכת על אף אחד..

זה מרתיע כל כך הרבה אנשים לראות שאני כזו..

אבל למה?? 

ודווקא בגלל זה אני נשלטת.. 

הצורך הזה בחופש.. 

הצורך הזה בלהעביר את האחריות סוף סוף למישהו אחר ולנשום שנייה..

הצורך העמוק שיבינו ולא יירתעו..

צורך להשתחרר..

הלוואי שלפעמים הייתי יודעת להיות ״טרף קל״.. 

שלפעמים הייתי דעתנית פחות.. חכמה פחות..

היפה והשותקת שלא חושבת יותר מידי..  

אולי הכל היה קל יותר, לפעמים..