אוטוליזה

אתה אדם בעולם,

שמכיר עוד אדם בעולם,

אתה בטוח שלא חסר לך כלום,

טוב לך,

אתם מתאהבים,

ואז פוף..

זה נגמר..

ושוב כל אחד הוא אדם בעולם..

די פשוט..

חזרנו לנקודת ההתחלה..

אבל פתאום כן חסר לך..

ריקנות..

הכל חזר לקדמותו..?

בערך..

הכל חוץ מהלב..

פתאום כן חסר.. 

לקח לי זמן לנקות את הלב שלי מהסימנים והצלקות שהותרת..

הסכמתי לך לסמן אותי בכל מקום אחר מלבד הלב,

ולמרות ההבטחות דווקא אותו בחרת לסמן ולצלק..

אבל למה? 

היה לך את הכל, רק עליו היית צריך לשמור..

טונה אמר וצדק ״אין דרך קלה לשבור לב..״ 

אבל יכלת לבחור באחת קצת יותר רגישה..

בחרת בדרך הקלה..

בשבילך..

לברוח..

כמו כל פעם שגילית שאתה אנושי ומרגיש..

אני יודעת שתחזור..

מכירה אותך כבר.. 

אבל איזה מזל שהפעם הלב שלי כבר נקי..

איזה מזל שהחור שהיה בצורה שלך..

התמלא בצורה שלי..

ועכשיו הוא שוב שלם..

קצת מצולק..

אבל שלם 

החיים נמשכים..

הפעם, עם לב נקי 😊

חייב קצת לאווירה: