שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

חיים מאושרים

"הוא נעלם בתוך אופוריה משמחת
כנראה בלי כוונה נתת לו בעיטה בתחת
איזה זוג ישרוד ביחד
בלי למצוא את ההבדל בין אהבה, שליטה ופחד"?

אשים פה את מה שקשור להתמסרות ואהבה.

מהצד המקבל של השוט, ופלירטוטים עם האפשרות להיות הצד הנותן.
לפני 8 חודשים. יום חמישי, 26 ביוני 2025 בשעה 7:33

כפית קטנה עטופה.
הרגל שלך עליי.
היד מחבקת אותי.
נצמד עוד, והזין שלך מורגש בין ירכיי, עושה את דרכו אל החום הלח.
נשיכה במגלשה שבין העורף לכתף, בכל פעם שהקצה מוצא את הפתח.

ליקוק, והתפרצות של נוזלים מרטיבה לי את הפות.
הזין שלך מתקשה ושוב מורגש, מרחיב. מגרה. מותח את יכולות האיפוק שלי.
אצבעותיך צובטות פטמה זקורה ומזכירות לי במשיכה לא לזוז. לא לעשות רוורס על הזין שלך כמו פה רעב נוטף ריר.

אתה מחליט מתי. האיפוק שאתה ניחן בו מוציא אותי מדעתי. כמעט מכאיב. מעורר הערצה וכמיהה.
לא כעני אתה מחזר על הפתחים. אלא כחוזר למה ששלך. מתרחק ומתקרב; שב אך לא בא.

מפנה את פי אל האצבעות שלך שמלטפות את הפנים. צריכה משהו ממך בתוכי.
אתה מעביר את האגודל על השפה שכרגע נשכתי, בדיוק איפה שהיו השיניים. הפה נפתח. שלך. מריירת. האגודל שלך מטייל על הלשון הרטובה בזמן שקצה הפין שוב מרחיב את פתח החור הצר רק במעט. הפה נסגר בשקיקה, לפחות את האגודל לקבל. ואתה מתיר. תר בפי הרטוב ונותן לי למצוץ לתוכי את טעמך.

תחושת בו זמנית, דיכוטומית, של מלאות בפה וריק בפות. מתחרפנת מזה שאתה נהנה לשגע אותי. שלמדת איך. שאתה מתענג על המתח בגוף שלי כשאני רוצה להתמלא בך בכל החורים ולא מקבלת.  איזה כוח משכר יש לך עליי. נוזלת ומריירת ומרטיבה רק כי אתה כמעט בתוכי.
וזה עוד לפני שנגעת לי בדגדגן...

 

כמה מענג ללכת לאיבוד כשאתה יודע בדיוק איפה אני.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י