שירים ועוד
פעם הפסיכיאטר היה מבקש שאכתוב כל יום מה אני מרגישה ואדרג מאחת עד עשר, היום אין לי כסף לפסיכיאטר טוב כזה (הוא לקח 700 לשעה) אז הולכת פעם ב לפסיכיאטרית של הקופה רק כדי שלא תבין כלום אבל אני אוכל להגיד שאני מטופלת.אולי תקראו קצת ממני וזה יהיה במקומו?
(חייה של מאנית דיפרסיבית)
אם יש השפלה שאני לא מוכנה להרגיש זאת תחושת ההשפלה בלהיות נזקקת למישהו מבחינה כלכלית, לכן לא ביקשתי מאף אחד וחידשתי את המנוי לעצמי
כבוד.
1. אני שוכבת ערומה על שולחן ארוך בתוך חדר גדול כשמסביבי בערך 30 משתתפים, המאסטר שלי שכבר מכיר את הגוף שלי יותר ממני מלטף את גופי החשוף וקורא למשתתפים שיגעו בי, הוא שולט בסיטואציה ביד רמה, מצווה בדיוק מה לעשות לי. ההוא יורד לי, ההיא מפמפמת לי את הפה עם דילדו, המאסטר מזיין אותי דרך האנשים.
2. אני יושבת בספריה עובדת מהמחשב ובאגביות החצאית שלי מופשלת ואיבר חודר אליי, הוא נכנס ויוצא נכנס ויוצא ואני גונחת וממשיכה לעבוד.
3. אני ועוד שולט מנהלים ביחד הרמון באי שקט, קוקוסים גלים וחול... בארמון מסתובבים הגורים השובבים שלנו זוחלים על ארבע עם פלאג וקולר, מתלקקים ביניהם, מחונכים להפליא ומקבלים הגמרה פעם ביום אם התנהגו יפה.
(זהו, המשך יבוא אם תבקשו יפה)
ראשית כל אני רוצה להודות לעכוזיי שהביאוני עד הלום
באמת ישבנים נהדרים שלי, בלעדיכם הייתי צריכה לעבוד על קוביות בבטן.
שנית לאבא המניאק שלי שבזכותו אני יודעת מה לא להיות.
שלישית לבסטי שלי שסופגת את כל ההחלטות שלי והמאהבים שמתחלפים כל שבועיים(זהו, מצאתי את האחד הפעם זה רציני).
ובהמשך אודה לגברים סוטים שלימדו אותי שלא כל הבנים טיפשים.
לנשים ששיתפו אותי על מה הן מאוננות ובזכותן קיבלתי השראה וכוס רטוב.
להוא שלימד אותי בקשר טלפוני שאני ליטלית הרבה יותר מהכל.
ויש עוד הרבה, החברה בגיל חמש שנתנה לי לספר לה סיפורי אימה תוך כדי שדוחפת לה ענפים מהיער לפושפוש,
אחותי הגדולה שסיפרה לי מה אבא ואמא עושים במיטה,
לפסיכולוגית שאמרה לי שזה שאני אוהבת אגרסיבי לא אומר שאני מזוכיסטית,
יש עוד הרבה אבל בואו לא נתפזר, תודה למיטה שלי שלא שופטת אותי גם אם אני מאוננת שוב ושוב על סיפורים מהכלוב במקום לעבוד על כתבה.
ולסטיספייר (לא ממומן נשים לכו לקנות עבדים תקנו למלקות שלכן מיד) שבזכותו הדלקות ביד פסקו
וכן זאת אני, בעיקר מאוננת מקלדת
מתחרפנת למענכם ולמענכן, שיהיה פה קצת יותר רטוב מצחיק ובתקווה לא עצוב.
אז תודה גם לי...
ושכחתי סיגריות.
הרבה שאלו מה שלומי ואיך אני, לא לכולם עניתי כי באמת מוצפת ותודה על ההתעניינות, אני יותר טוב, דואגת ומטפלת בעצמי. היום תפסתי על הבוקר גלים ואז ביליתי עם חברים טובים את כל היום.
פרקתי פה הרבה בשביל לעורר שיח ומודעות וכדי להתחיל תנועת נגד. מאמינה באקטיביזם דרך החיים עצמם, באחריות אישית שכל נפגע ונפגעת יכולים לקחת כדי ליצר עולם טוב יותר. תהיו טובים, תהיו פתוחים לייעץ, תדווחו על אנשים פוגעים, תלמדו בעצמכם איך להיות שם בשביל הנשלט.ת, כששומעים תלונה אל תבטלו אותה בכל מיני תירוצים.
אנחנו השינוי!!
חג שמח.
הרבה שאלו מה שלומי ואיך אני, לא לכולם עניתי כי באמת מוצפת ותודה על ההתעניינות, אני יותר טוב, דואגת ומטפלת בעצמי. היום תפסתי על הבוקר גלים ואז ביליתי עם חברים טובים את כל היום.
פרקתי פה הרבה בשביל לעורר שיח ומודעות וכדי להתחיל תנועת נגד. מאמינה באקטיביזם דרך החיים עצמם, באחריות אישית שכל נפגע ונפגעת יכולים לקחת כדי ליצר עולם טוב יותר. תהיו טובים, תהיו פתוחים לייעץ, תדווחו על אנשים פוגעים, תלמדו בעצמכם איך להיות שם בשביל הנשלט.ת, כששומעים תלונה אל תבטלו אותה בכל מיני תירוצים.
אנחנו השינוי!!
חג שמח.
עשיתי את אותה הטעות פעמיים למרות שחשבתי שכבר למדתי, לא רוצה להכנס לפרטים אבל אני מרגישה מחוללת. מחוללת רגשית, מחוללת נפשית, אוף אוף אוף. חשבתי שאני יודעת להישמר. בלונה פארק הזה אין סינונים, להיות נשלטת זה בעיניי נראה עכשיו כמו עוד סוג של אובדנות. רציתי שיהיה לי טוב, רציתי להינות ולעשות כיף, אבל במדינת היהודים יש יותר מידי שמרנות ולמקומות כאלה של מיניות וחופש באים הרבה אנשים שבכלל לא מאמינים בערכים של סובלנות פתיחות וקבלה אלא שמרנות ופרימיטיביות במסווה של בדסמיות. לא מסוגלת עכשיו להיות עם עצמי, כואב לי בנשמה, שונאת שונאת שונאת את עצמי, איך נתתי את הנפש שלי על מזבח, מאוכזבת מעצמי, בא לי להכאיב לעצמי, אבל מקווה שמחר הבוקר יעלה... ותכף אתחפף פה מנוף השולטים העכזרים בתחפושת חמודים