שירים ועוד

וכן התגעגעתי לראש הסוטה של אנשים חסר לי מאוד את הסטיות האלה. כאן כולם מדברים על גלישה ואוכל במקום על פלאגים ואזיקים

רק שתדעו שהאתר הזה מלא בפסיכופתים ואנשים שהקשר ביניהם לבין bdsm הגון הוא מקרי. בעיקר "שולטים" ממין זכר שאחד מהם הכניס לי טראומה שעדיין קשה לי לטפל בה, (ונשלט שהציע לי טיפול פסיכולוגי ב450 ש"ח לשעה בלי שום הכשרה)

בקיצור נשים, תיזהרו, תיזהרו, תיזהרו.

נשיקות מהניכר וספאנקים לכולם🍑

יחסי שליטה הכי חזקים שיש לי הם עם אלוהים(קראו לזה קארמה אם תרצו)

כל פעם שאני חושבת שזהו אני שולטת בחיים ובמה שיקרה הוא מכופף לי את הראש כדי שאזכור את המקום האמיתי שלי-ליד הרגל שלו מחובקת.

תמונה לשוויץ

המטוס ממריא

הדופק עולה

כמו בקוונטים החיים מתקפלים לפעמים לצורות שלא חזינו 

העונג והפחד כרגיל מתערבבים

החלומות והפחדים מפני התנפצויות

ואני עם הניתוק של הגלגלים חושבת

אפשר לחיות את החיים בקרקע או באוויר

ורק אני רודפת ריגושים, חוזרת שוב ושוב לרגע הזה

שהמנועים נדלקים וזה לא כאן ולא שם

כמו לידה, כמו יצירה, כמו אדג'ינג כמו בין השמשות.

אז איך זה שאין לך בן זוג? שאל אותי אחד השולטים הספק מחזרים בטלגרם אחרי שראה תמונה.

משהו בעיניים שלי התמימות והחיוך הענק מבלבל גם אותי לפעמים, משכיח ממני את כמות הצלקות שנשארה לי בנפש, את התחושה הזאת, המרירה ועצובה כל כך, שלי- לי לא מגיע.

ונכון, עוד לא בת שלושים והספקתי כבר מערכות יחסים ארוכות טווח אבל המחירים ששילמתי שם היו כבדים, כבדים מידי. כן פיתחתי חומות של ציניות ודרכים עוקפות זוגיות בכל דרך אפשרית, בגלל זה אני נכנסת ישר לאינטנסיבי באמוק, יודעת שתכף אחריב את זה וטורפת הכל כי עוד שבוע זה במילא זה נגמר. אצלי המקסימום הוא חודשיים, לא צולח את זה.

עכשיו אני עצובה מרוב שאני צינית, מרוב שאין בי אמונה שזה יקרה, והעיניים הגדולות שלי שאני כ"כ אוהבת, מתמלאות בדמעות. 

כמה נח לי במרחק, כמה אני פוחדת שאשאר כך לנצח, אני והעור שלי בלי להעז להתאחד עם עוד גוף, לאחד גורל ולהאמין גם בבלתי יאומן, happly ever after. 

מה שאפשר לקחת לתחת"

(נפש סוערת/שם)

אם אתה מחפש את הבחורה המסתורית הענוגה והשאננה זאת לא אני בייבי

אני מזדיינת בדייט ראשון (בוונילי תרגעו בלאט) אני מלרלרת עצמי לדעת. אני צוחקת אני צועקת אני גונחת אני מיובשת. אני אפריקה ואנטרטיקה ומותק אל תפתח עליי אסטרטגיה כי אם תשחק בנדמה לי אני מסננת תוך עשר שניות. יום אחד כוסית על יום אחד סמרטוט אומלל בין כל הימים האלה חוט דק מקשר של תחביבים קפה וסיגריות. אני שונאת להיות חייבת, שונאת לבשל, אני אעזור כמה שאפשר אבל לא אתפשר על איכות. הדבר שאני הכי מאחלת לעצמי זה לזכור לנצח שהמוות בפתחנו ושהמוות הוא לא הסוף אבל לגוף יש סוף.

יאללה יוצאת למצוץ סיגריה.