שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שירים ועוד

פעם הפסיכיאטר היה מבקש שאכתוב כל יום מה אני מרגישה ואדרג מאחת עד עשר, היום אין לי כסף לפסיכיאטר טוב כזה (הוא לקח 700 לשעה) אז הולכת פעם ב לפסיכיאטרית של הקופה רק כדי שלא תבין כלום אבל אני אוכל להגיד שאני מטופלת.
אולי תקראו קצת ממני וזה יהיה במקומו?
(חייה של מאנית דיפרסיבית)
לפני שנתיים. 16 בספטמבר 2022 בשעה 12:46

גם פה וגם שם בוונילי חיפשתי אש, חיפשתי את מי להעצים ויעצים אותי חזרה.

בסיפור אדם וחווה והזוג לנצח נצחים אני לא מאמינה, רק בכנות טהורה, חפה ממניפולציות ומלאת סקרנות ועניין.

שולט נשלט וכל מה שביניהם זה באמת תוספת מדהימה, אבל

מה שבסוף מדליק ומחרמן זה האדם עצמו, איך הוא נאבק ומשלים עם עצמו, קודם כל יחסי שליטה הם בינינו לבין עצמינו.

היום שאל אותי אחד "נהנית פעם ככה?" ואני אמרתי: העבר לא משנה, עכשיו כיף לי ממש, זה מה שחשוב.

זוג יכול להיות ביחד ארבעים שנה ולהרגיש מדבר.

לעומת זאת יכול שיהיה מפגש אחד עוצמתי כנה ונוכח עם אדם שישנה לנו את כל ההסתכלות על החיים.

בשביל זה אני טוטאלית, גם אחרי הרבה שיט, היה גם הרבה טוב.

כדי לצפות ביהלומים צריך להתפלש גם בבוץ.

לא מתחרטת על כלום

גאה בי.

Straighttothepoint - אחרי הכל היהלומים נמצאים בתוך הבוץ… שמח בשבילך! שתרגישי ככה תמיד 🙏🏻
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י