סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שירים ועוד

פעם הפסיכיאטר היה מבקש שאכתוב כל יום מה אני מרגישה ואדרג מאחת עד עשר, היום אין לי כסף לפסיכיאטר טוב כזה (הוא לקח 700 לשעה) אז הולכת פעם ב לפסיכיאטרית של הקופה רק כדי שלא תבין כלום אבל אני אוכל להגיד שאני מטופלת.
אולי תקראו קצת ממני וזה יהיה במקומו?
(חייה של מאנית דיפרסיבית)
לפני שנתיים. 17 בספטמבר 2022 בשעה 8:30

להיות שם בשביל חברה ארוכת שנים זה טבעי לי, לפעמים כיף לפעמים קשה (כמו כשהיא הייתה בהריון ובלתי ברמות ופשוט הכלתי ואהבתי והייתי במה שאפשר ומה שצריך) אבל טבעי.

להיות שם בשביל חברה חדשה שהכרתי לפני חודשיים ונמצאת עכשיו בטיול עם פרטנרית לא משהו ולעזור לה לאט לאט למצוא את מקומה לעמוד על שלה בתוך זה- זה מרגש. אכפתיות עמוקה שעולה בי, שהיא בכלל לא ציפתה לה, אבל אני יודעת שכרגע אני יכולה לעזור לה ורוצה לעזור לה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י