יושבת מחוץ לאלנבי 40.. המקום האהוב עלי אחרי שעות העבודה של ה חשפנות.
הסיכוי למצא סמים או זיון דיי גבוהים.
כבר 4 בבוקר, היום לא מצאתי את מה שאני רוצה, יושבת על הספסל מעשנת סיגריה ומדפדפת בפלאפון לראות אולי מישהו שלח לי הודי והזמין אותי לשבת על כמה שורות.. אבל אין כלום.. ואין לי לאן ללכת. הדירה שלי חור שחור של בדידות ועצב אז ממש לא בא לי לשם. במיוחד שאני סחית כי אז אני מסוגלת לחשוב ולהרגיש. ואני יעשה הכל כדי לא להגיע לזה.
פתאום ניגש אלי גבר.. נמוך רצח. נראה קצת מוזר עם מבטע צרפתי כבד.
" מה בחורה כמוך עושה פה לבד? "
טוב נו באמת... יש לך משפט יותר טוב?
עניתי לו " משתעממת"
הוא "אני יכול לעזור"
אני: "וואלה.. אם אין לך סמים.. אז אין על מה לדבר" כבר הייתי נואשת.
"יש.. את באה?"
נו ברור!!!! "סבבה" אמרתי.. הוא נראה לא מזיק והאמת... שזה גם לא הזיז לי.. הכי גרוע ירצח אותי.. יופי.. הגיע הזמן.
הגענו אליו הביתה לדיזינגוף במונית.. דירה מתוקה. נקיה. שקטה.
ישבנו על הספא בסלון,סוג של מיטת יחיד, הרצפה פרקט, והקירות לבנים. נכנס למטבח והביא צלחת. בזמן שהוא מסדר שורות סיפר לי ששמו.j. D Flow . וזה הבית שלו ולא שכירות.. שזה דיי הרשים אותי. צרפתי מרוקאי... ישבנו ועשינו שורות במשך... המון זמן.. אין לי מושג... אבל לא הפסקנו לדבר. .
נוצר קשר, כימיה מטורפת. אבל היה לי הרגשה שלא נתראה שוב.
עברו כמה ימים ואני בבית לפנות בוקר j. D שולח הודעה.. אפשר לקפוץ? אמרתי סבבה... הייתי בדיוק יום לפני טיסה.. חופשה בסרילנקה, יושב לי בסלון רציני, אני רואה שהוא רוצה לומר משהו כבד... ואני לא בטוחה שבא לי לשמוע.
"אני יודע שרק הכרנו.. אבל אני רוצה משהו רציני איתך. אני יעשה הכל בשבילך"
אם הוא היה יודע כמה פעמים שמעתי את ההבטחות חסרות תוכן האלו... כמה באמת כבר אין לי אמון בבני האדם...
"אני טסה... נדבר על זה שאחזור? בנתיים.. תפתח שורה בבקשה. ."
הוא אמר שימתין לי... ואני מקווה שישכח ממני. אין לי כוח להתאהב..
אחרי חופשה מהממת עם הרבה ניקיון נפש וגוף חזרתי עם כוחות מחודשים.
J. D יצר קשר באותו היום.. שאל איך היה.. סיפר לי שלא יצאתי לו מהראש. לצערי לא ידעתי לאן אני נכנסת אבל החלטתי לתת צ'אנס.. טעות..
הוא חיזר... מתנות.. חופשות.. פריז..
הכרתי את הבת שלו.. והלב שלי נמס. עד היום יש לה פינה קטנה אצלי בלב.
מסתבר שהוא שותה.. הוא נהיה הרסני.. לעצמו לסביבה ולי.. ניסיתי להתמודד.. להתעלם..
היה פעם אחת שחזר שיכור.. צעק עלי שאני בוגדת.. ונתן לי סתירה כזו שהעיף אותי לצד השני של החדר.. אל דאגה.. לא קרה שוב.. זה היום שנפרדנו.
בשלב מסוים של מערכת היחסים שמתי לב שהוא נהנה מעולם השליטה.. ואני כאחת שכבר מומחית בתחום.. לימדתי אותו המון ... הוא אף על זה... יותר מדי... שמע על ברנדינג... אתם יודעים מה זה?
נכון שלפרות באחו צורבים עם ברזל מספר? כן... זה ברנדינג. והוא החליט לעשות לי כזה.. ואני.. מפגרת הסכמתי.. כי זה מה שהוא רצה. כי אין לי חוט שידרה
לאחר תכנונים.. ומחקר הוא הזמין מפריז את הברזל.. שהיה ענק. 15 ס"מ. ולאחר חודש המתנה זה הגיע.
אני יושבת בחדר שינה, על כסא הפוך נשענת קדימה על המשענת .. אחרי כמה שוטים, שורות.. מוזיקה טובה מתנגנת ברקע, קצת תאורה הגיע הזמן. לא יודעת למה.. לא פחדתי.. הרגשתי חסרת רגשות. הוא שואל אם אני מוכנה . נושכת מגבת, הוא מדליק את הברנר.. מחמם..ומחמם...ו...נו כבר! בסוף זה נהיה אדום ומוכן. הוא מצמיד לגב התחתון.. יוצא קול.. צצצצצ... כמו סטייק על האש.. והריח.. איכס... עוף שרוף.. אבל עם שערות.. איף. בקשר לכאב... הכי מוזר... שלא היה נורא ( מסתבר כי הוא עשה עמוק מדי ושרף את העצבים.. עד עצם..)
ההחלמה לקחה חצי שנה... שבסופה התאשפזתי בגלל אי ספיקת כליות וכמעט מתתי.. בסוף זה החלים ועשיתי על זה קעקוע לטשטש.. אבל זה תמיד יהיה שם.. צלקת של j. D
עברו 10 שנים מאז.. מעניין אם הוא עדיין חי
וההרס העצמי שלי. עדיין חופר בצלקות.. מאיים תמיד לפרוץ את החומות.