ילדה בת 10... בא לי לשחק... בא לי חברה.. מתקשרת.
"בא לך לצאת לשחק?"
"כן! רגע אשאל.. אבא.. יכולה לצאת לשחק?... יש! אני יכולה!"
"יש!!! נפגש בקניון או במשחקים החדשים של המחשב?"
" במשחקים!"
"ביי"
"ביי"
רצה לאמא.. מאושרת!
"אמא.. תקפיצי אותי למשחקים... נפגשת עם חברה"
"בטח.. רגע מסיימת ומסיעה אותך"
לא ידעתי שהחיים שלי הולכים להשתנות..
אמא הקפיצה אותי ונפגשתי עם החברה.
אני זוכרת שאנחנו משחקות במשחק של הצפרדעים.. או תננים.. שצריך לתת להם מכות מהר... ואנחנו צוחקות ונהנות...
פתאום בזווית העין אנחנו רואות קבוצה של גברים מבוגרים מביטים אלינו.
מה הם רוצים מאיתנו?? מי הם?
לא נעים לנו... מנסות לזוז למקום אחר...
משחקות בכדורסל.. עוד כדור ועוד כדור.. והכרטיסיות יוצאות... אבל שוב הם מביטים אלינו... אוף... בואי נזוז מפה!
נלך בקיצור דרך לקניון... נכון שחשוך וזה אתר בניה... אבל זה ממש מהר ככה. נגיע לקניון ונתקשר להורים.
הולכות מהר.. כמעט רצות... חשוך ו.. מפחדות.. האורות של הקניון ממש מעבר לפינה.. אבל הם עקבו אחרינו... מתחילות לרוץ!
"יאלה מהר! רוצי... רוצי!!" אני צועקת.. אבל הם תפסו אותה... לא יודעת מה לעשות... רצה בחזרה.. אחד תפס לי את היד.. והשני שתפס אותה.. אני נושכת אותו... הוא צעק משהו בערבית ושיחרר... "רוצי תקראי לעזרה" היא כבר לא שם... היא רצה לקניון ופתאום אני שמה לב שאני מוקפת...
אין לי מה לעשות... אני משותקת מפחד.. מנסה לצעוק אבל הקול לא יוצא...
אח... הרגליים שלי נשרטות באבנים קטנות שנכנסות לי לנעל.. הם גוררים אותי לתוך האתר בנייה.. זורקים אותי על הבטון החשוף. הוא קר ומחוספס.
הם צוחקים.. ואחד מוכה כפיים לשיר בערבית.. אני לא מבינה מה קורה... מנסה לקום אבל תופסים אותי בידיים.. מנסה לבעוט.. אבל תפסו גם את הרגליים...
מה זה? זה קר.. איי.. וכואב... סכין! למה??
החולצה כבר לא עלי וגם לא התחתון... החצאית כן...
עכשיו כבר מצליחה להוציא קול... וצועקת.. מנסה להשתחרר... בוכה...
למה אתה עלי? על מה אתם מסת כלים? למה אתם לא עוזרים לי?
דיי!!!!! זה כואב!!!
אני קטנה ולא מבינה.. לא מבינה שמה שאני עוברת עכשיו זה אונס
כל אחד בתורו.. מכניס את איבר מינו לתוכי כאילו זה כלום.. אין לזה משמעות.. זה משחק. ההשקפה הזו.. המחשבה הזו נחרטה בגופי כצלקת.. ותלווה אותי לכל החיים.
לא יודעת כמה הם היו... וכמה עלו עלי באותו היום.. אבל שם... במקום ההוא... החיים שלי השתנו...
כשהם סיימו... שיחררו אותי... רצתי לקניון ולא סיפרתי כלום.. אמרתי להם שהם הרביצו לי... אבל לא יותר... חשבתי שזה בגללי... שאני עשיתי משהו לא בסדר...
ככה זה ילדה בת 10 שהתמימות שלה נשברה
