הפסיכולוגית שלי אמרה שזה התחיל במקרה הזה שאני הולכת לכתוב. זה המקרה שהכי קשה לי.. כי זה המקרה היחידי שאני לא זוכרת באמת.. הייתי קטנה מדי. אבל שם. ברגע הזה משהו בי נעלם.. נדפק... איך תקראו לזה.. שם זה התחיל. בלי שאדע... משהו השתנה בי לנצח.
פורים.. אני ואחי יושבים בחדר בדירה הראשונה שלי בדיזינגוף.. אותה אני חולקת עם שותפה שנהלת רומן עם אחד מהבעלים של פוסיקט.. היה לי חדר קטן.. וזה הספיק לי.
אני התחפשתי לחתולת מין.. הכל עור שחור צמוד ושוט. ואחי התחפש לחשפן אפרו... השגתי לו מכנסון עור אדום ופאה אפרו אדומה.. איפרתי אותו... הוא נראה פצצה!
וככה יצאנו לרחובות למסיבות.. הסתובבנו ואז חזרנו לחדר לעשן ולשתות.. לתדלק כמו שאומרים.. ושוב יוצאים.. באחת מהפעמים.. אני זוכרת שישבנו על המזרן בחדר והורדנו ראשים.. מסטולים ונהנים.. מדברים על המשפחה... על הקושי עם ההורים.. על איך גדלנו.. ואז הוא אומר " סליחה.. על מה שעשיתי לך שהיית קטנה"
הייתי בטוחה שהוא מדבר על המכות... וכו... אז אמרתי " שטויות.. כל האחים רבים מכות... כבר עברנו את זה ממזמן."
אחי: " לא לזה התכוונתי"
אני: " אז למה אתה מתכוון..?"
דממה בחדר.. אחי נהייה קצת חוויר..
"מבטיחה שלא לכעוס עלי? "
" ברור שלא " עניתי, סקרנית מחכה..
" כשאת היית בת 3 גרמתי לך למצוץ לי.. אמרתי לך ללקק כמו גלידה.. ואמא נכנסה והפסיקה את זה.. זה היה חד פעמי.. לא עשינו את זה שוב.. אבל עד היום אני מאשים את עצמי בכל מה שקרה לך.."
מיותר לומר שהייתי בהלם ולא האמנתי למילה שאמר.. אוכל סרטים מהסטלה.
" נו באמת.. טוב יאלה.. בוא נצא לרקוד "
אחי:" אני רציני... את סולחת לי? "
אני" איך אני אסלח על משהו שאני בכלל לא זוכרת..?? הכל טוב.. אוהבת אותך.. יאלה בוא נלך.. "
אחרי יום יומיים אני יושבת לי.. לבד.. ונזכרת בשיחה.. זה באמת קרה? איך אף אחד לא סיפר לי? כל מה שעברתי! זה היה מסביר הרבה! איך אמא שלי לא אמרה לי??
לא דיברנו על זה שוב.. אני ואחי... אנחנו היינו החברים הכי טובים.. גם אחרי.. עד לפני כמה שנים.. קרה לו משהו. חלה בפוסטראומה קשה והתרחק מכולם.
לפני כמה שנים בחופשה עם אמא שאלתי אותה אם זה באמת קרה... היא הייתה בהלם.. לא ידעה שהוא סיפר לי.. אבל אישרה שזה באמת קרה.לא המשכתי לשאול שאלות.. למה לחפור בפצעים..
עם השיחות עם הפסיכולוגית שלי.. מסתבר ששם הכל התחיל. הקישור הדפוק בין קרבה לסקס. החוסר גבולות. התרגום של הבעת חיבה למיניות יתר.
איך משהו שאני לא זוכרת.. חד פעמי השפיע עלי כל כך הרבה..?
עדיין מנסה לפתור את זה. מי יודע אם אצליח. אולי לנצח אשאר דפוקה
