שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שדה פרחים

מקום להניח את מחשבותיי
לפני שנה. 2 בינואר 2023 בשעה 17:14

הפסיכולוגית שלי הודהמה מזה, והאמת שאחרי שהיא ניסחה את זה ככה זה באמת די מדהים.

עליתי להקריא את הדבר הכי חשוף שאי פעם הקראתי, וקיבלתי קיתונות של אהבה והערכה, נשים לא הפסיקו לפנות אלי ולהחמיא לי ולהגיד כמה אני כישרונית ושהעברתי אותן טריפ ומסע וגרמתי להן להרגיש כל כך הרבה רגשות ונגעתי בהן. וכל זה באמת על אחד הדברים הכי חשופים, אם לא הכי חשוף, שאי פעם שיתפתי, ובטח שאי פעם הקראתי בקול.

ואני נדלקתי על הבחורה שנרדמה בזמן שהקראתי.

 

הפסיכולוגית שלי ניסתה את זה ככה, כולן שם נפלו לרגלייך, ואת רצית את היחידה שנרדמה.

כמה קשה להיות עם מי שרוצות בחברתי, ששמחות עלי, שאוהבות אותי, שרוצות ושמחות בי ובנוכחות שלי, כמה יותר קל להושיט יד ולרצות את מי שלא בטוחות ולא סגורות אם הן רוצות או לא. את מי שגורמת לי להרגיש לא בדיוק רצויה ולא בדיוק מעניינת.

האמת שזה באמת מדהים.

 

וזה כואב נורא.

ההבנה שבעצם אני לא שמחה בי, אני לא שמחה בנוכחות שלי, אני לא רוצה אותי ולא רואה את הערך שבנוכחות שלי, במרחב המשותף וגם בחיים הפרטיים של כל אחת. כמו שאני עוד מופתעת איך נ', החברה הכי קרובה אלי, כל פעם ממשיכה לרצות להיפגש איתי גם אחרי שאנחנו מבלות אינסוף שעות ביחד. כמו שכשמצאתי את השותפות המופלאות שלי, לא הבנתי איך זה יתכן שיש מי שירצו לגור איתי, שפגשו אותי לרגע ויש להן תחושה טובה לגביי. ניסיתי להזכיר לעצמי שכמו שלי יש תחושות טובות לגבי אנשים, גם לאנשים אחרים יש תחושות טובות לגבי, אינטואיציה טובה. זה סיפק אותי מעט. אבל זה יושב שם על משהו עמוק הרבה יותר, התחושה שאני לא רצויה, לא שייכת, לא מישהי ששווה להיות בחברתה ולהשקיע בה זמן.

אוף.

באמת קשה לתאר כמה אנשים אמרו לי בימים האלה שהנוכחות שלי נעימה להן ושהן שמחו לחלוק איתי מרחב ושהיה להן כיף שהייתי שם. אפילו אמרו לי שאני מצחיקה, וצחקו מדברים שאמרתי. וזה מדהים אותי. זה כל כך מפתיע אותי. כל כך קשה לי לראות בי את הטוב. אני לא מצליחה לזכור אם תמיד זה היה ככה ורק עכשיו אני נהיית מודעת לזה בצורה עמוקה יותר, או אם זה החמיר, החוסר ביטחון שלי. אני חושבת שאולי שילוב של שניהם, שמאז הפרידה אני בחוסר ביטחון גדול, אבל גם שעכשיו אני מודעת למקומות האלה בצורה הרבה יותר עמוקה.

 

אני פוחדת שההבנות האלה יעלמו, שהמודעות תיעלם. או שהן לא יעברו התמרה לריפוי. יש בי קול שיודע שמה שצריך לקרות יקרה, אבל גם יש בי צד שרוצה להיאחז במודעות הזאת חזק חזק חזק שלא תיעלם לי ולא תישמט לי. בתוך תוכי אני לא חושבת שבאמת יש לי מה לעשות. יש חוסר וודאות שמרחף. אני צריכה לנשום ולרחף יחד איתו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י