אתמול התחיל לי כאב גרון
שהחמיר היום בבוקר ואז השתפר עם תרסיס מדהים שמצאתי
ושוב החמיר ועכשיו בשעות האחרונות יותר טוב
וגם קמתי עם צוואר תפוס, שזו די תחושה חסרת אונים שאני לא ממש יודע מה לעשות איתה
הלכתי ללימודים כדי שיסמנו לי שהגעתי ואז חתכתי כשיכולתי
עברתי לקנות עוד כמה ירקות כדי להכין לי מרק
קניתי גם קבנוס שאכלתי מיד כשהגעתי הביתה שעכשיו קצת עושה לי בחילה
ואנשובי
שני דברים שמזכירים לי את אבא שלי
היו שני גברים בימים האחרונים שחלפו על פניי מריחים מסיגריות וזה הזכיר לי את אבא שלי
שזה קטע כי הוא לא עישן שמונה שנים אבל זה הריח שאני זוכרת מהילדות כנראה
ועכשיו כשאני לא מעשנת 5 חודשים הוא יכול להתקשר מחדש לזיכרונות מפעם ולא רק להווה
קניתי לי גם טישו רכים כי אני יודעת שמה שמגיע אחרי הכאב גרון זה לרוב צננת חמורה
ואני לא יודעת להסביר את זה
אבל יש בי איזו תחושת שלווה
מרגישה שקיבלתי משקפיים אחרות להסתכל על העולם
או אולי יותר נכון שהייתה לי שכבה על הרשתית שהתקלפה
משהו לגבי איך שאני מרגישה עם עצמי
זה כמעט בלתי נסבל שאני לא מצליחה לנסח את זה במילים, ושכל מילה שאני מנסה להשתמש בה לא מצליחה לתאר את העומק של זה
והפחד שאם לא אנסח במילים לא אצליח להשאיר את זה אצלי ולהיאחז בזה
והפחד שזה לא משהו שאפשר להיאחז בו
נראה לי שהרצון להיאחז בזה נובע מתוך רצון לממש את זה בצורה מעשית בחיים, בצורה שאני יכולה להבין, בצורה מסודרת
אבל אני חושב שזה כנראה יקרה מעצמו
ואם זה לא יקרה מעצמו אז שוב יקרו דברים ואני אקבל נבוטים על הראש שיגרמו לי להבין מחדש
הספירלה הזאת של החיים
חבל לי שאני כותבת את הדברים האלה פה
הבלוג הזה כבר מרגיש לי קטן עלי
אבל לפרסם את הדברים האלה בפייסבוק מרגישים לי קצת חשופים מדי
וגם אני לא בטוח שהם עוד בשלים לצאת החוצה ככה לעולם
אולי בעצם אני רוצה חברה טובה לשתף איתה
וגם, אני עדיין לא בטוח במה לשתף
איך הפסיכולוגית שלי מבינה אותי כל כך טוב, והצליחה לעשות לי סדר קצת בבלאגן שבראש
זה משוגע כמה טוב היא רואה בי, אני באמת מרגישה שהיא אוהבת אותי
הכנתי מרק ענק עם מלא מלא ירקות שונים
בצל וכרישה וגזר וסלרי ולפת ותפוא ובטטה ועדשים ופטרוזיליה וכוסברה וכרובית וקולורבי
הזכרתי לעצמי תוך כדי שאני לא ממהרת לשום מקום, או לפחות ניסיתי, ניסיתי לזכור ליהנות מהפעולה הזאת שאני אוהבת לעשות ובזמן האחרון מלחיצה אותי ואין לי השראה אליה, לבשל
מרגישה איזשהי שלווה בלדאוג לעצמי, להזין את עצמי כשאני לא מרגישה טוב
זה מרגש אותי אפילו
אני מרגיש שכאבי הצוואר הם מתוך מקום של קושי להחזיק את עצמי
אתמול כשביקרנו את מי שעומד למות הרגשתי את זה, את הרצון שאבא שלי יישא אותי, ייקל עלי, שלא אצטרך לשאת את המשא הזה לבד
והנה היום בלימודים היה לי כל כך קשה להחזיק את הראש, רק רציתי לשכב על הרצפה ולתת לה לשאת את ראשי
אם למישהו יש טיפים לצוואר תפוס אני אשמח, בינתיים הניסיונות שלי לחמם אותו לא מראים פירות
תכף יהיה לי מרק
ונראה לי שכדאי שאמדוד חום
מחר אולי אלך לשיעור רק כדי שלא יהיה לי חיסור כי גם שבוע שעבר החסרתי כי נתפס לי הגב
ואז אחזור למיטה להתכרבל בה
