חזרתי לבית שלי ברוך השם אחרי כמעט שבוע בשבעה
אני חרמנית ועצובה
לא בא לי להיות לבד
שותפות שלי לא בבית, אני מנסה למצוא עיסוק
בא לי להיות עם אנשים אבל לא בא לי כל כך לדבר
בא לי סקס או סרט או ללכת להמבורגר
אבל גם לא בא לי על רוב האנשים
ראיתי הרבה פורנו היום
לא ראיתי פורנו הרבה זמן
נראה לי שאני חרמנית כדי לא להיות עצובה וכבויה
הייתי קצת עם שותפה שלי וחבר וזה שיפר לי את המצב רוח
היה לי טרמפ לירושלים עם מישהי שקטנה ממני בשנה ולמדה בתיכון שלי, מן ילדה עם קול מצועצע וחבר קצין בחיל האוויר ואוטו שבטח אבא קנה לה, קיטלגתי אותה ישר בתור ילדה מפונקת, סטרייטית משעממת שלא מכירה את עצמה
היה בא לי לתפוס את הגוף שלה באמצע הנסיעה
לקחת ממנה בכוח
בשביל המוסר של עצמי אני צריכה להגיד שלא הייתי עושה את זה
אבל זה חירמן אותי לחשוב על זה
חירמן מתוך שעמום כזה
חשבתי לסמס למישהי שיצאנו לפני כמה חודשים
בא לי שנזדיין אבל לא בא לי לדבר איתי
לא חושבת שזה יכול לעבוד ככה, לא יודעת
נראה לי שהיא תזרום איתי אם אציע
אבל זה מרגיש לי מאד רחוק ממני, ההתנהלות הזאת
אני לא יודעת איך לעשות ככה, זה מביך אותי אולי, וגם לא בא לי לצאת גבר דוש
