סופסוף הגיע הדם
אפשר לאט להפסיק לשנוא את העולם
*
תזכורת חשובה:
כדי לרצות להיות חלק מהחיים אני צריכה גם לישון נורמלי
השנה הזאת כל כך משובשת
*
אני מנסה לא להלחם בתנועה שמבקשת ליצור
אבל גם לא בהכרח קל לי לאפשר אותה
מודה בלבי על המורה המדויקת לי שרואה אותי איפה שצריך לראות אותי ומאמינה בי איפה שאני לא זוכרת להאמין
עכשיו נניח יש בי התרגשות להסתכל על סרטונים מהחזרות שבוע שעבר
אבל גם פחד להתאכזב
פוחדת להתרגש מכל הדבר הזה, אני לא בטוחה להסביר את זה, משהו שקשור בכל המוות
אולי כמו שהפסיכולוגית הציעה
לעשות קודם, לחשוב אחר כך
האמת היא
שאני כן רוצה לאפשר לתנועה
לאפשר להתרגשות להתרגש
אני חושבת שכוח החיים הזה מפחיד אותי
כמו שאורגזמה מפחידה אותי
בכל מקרה
לאט לאט
אם יש משהו ברור הוא שאני לא יכולה שלא ליצור
אין לי אפשרות אמיתית לעצור את התנועה הזאת
אולי רק לעכב אותה ולסבול מהמחשבות של עצמי
*
איזה מזל שהדם הגיע