הציצים שלי נחמדים לי בזמן האחרון
אני שמה לב שזה מאד קשור למוד שאני נמצאת בו, שבשבועות האחרונים עם היציאה לכל המסיבות אני מרגישה מאד נשית, ואז גם אני מחבבת את הציצים שלי.
זה מעניין שעצם היציאה למסיבה, פעולה חיצונית לי, מכניסה אותי להלך רוח מאד ספציפי ורגשי. מאד מתקשר לי לטקסים וריטואלים. זה נהיה אוטומטי אצלי, אני יוצאת למסיבה אז אני מתלבשת נשי. אני משערת שזה קשור גם לזה שהתחיל להתחמם, אבל לא רק. גם בחורף כשיצאתי למסיבות בדסמיות התלבשתי נשי. אני חושבת שכשזה מגיע לבדסמ, אני אוטומטית לוקחת את התפקיד החברתי הנשי. זה קשור לדעתי לגנריות של "נשלטת מחפשת שולטת", אני רוצה שיראו שאני אישה שמעוניינת באישה. אולי אני מרגישה שאין מקום למשחק הא.בינארי.
למרות שאני אפילו לא מרגישה צורך להתלבש גברי, משהו בחוויה המסיבתית מקושר לי חזק ללהיראות כמו אישה. אולי זה קשור להנאה שלי מלהיראות, ובראש שלי זה מקוטלג בתור זה שאם מביטים בי אני אמורה להיראות כמו אישה. וגם לזה שהמקום המגדרי עדיין מאד רגיש לי, ולהיראות בתור משהו אחר מאישה יכול להיות לי מורכב.
חוץ מכל זה, אני באמת נהנית להתלבש נשי וסקסי. נהנית להיראות נשית וסקסית, לרקוד נשית וסקסית. וזה מגניב שהמסיבות נותנות לי אופציה לבטא את זה, כי במקומות אחרים בחיי אני לא מרגישה ככ בנוח לבטא נשיות. זה נניח מבלבל כשאני מתחילה עם בחורה במסיבה של לסביות, כי האנרגיה שם שאני נכנסת אליה מרגישה לי יותר גברית. אני מרגישה שאנרגיה של להתחיל עם אישה עבורי היא אנרגיה יותר גברית. ונניח בכמה הפעמים שהתחלתי עם נשים במסיבות בדסמיות, שם דווקא הרגשתי יותר את הנשלטות שלי, את הנשיות, הייתה בי אנרגיה יותר ביישנית, פתיינית אולי, אפילו שאני זו שעשיתי צעד עדיין היה בו משהו פסיבי. מעניין מעניין.
יש פה דברים שעוד קשה לי לנסח במילים, סביב המשחק המגדרי במסיבות. עוד לא יורדת לסוף העניין של למה אני מרגישה צורך (הכרח?) להתלבש נשי במסיבות, במיוחד בדסמיות. אולי זה באמת הציפייה החברתית שאני מרגישה ממני, וזה שזה שהבדסמ הוא עולם בעיקרו הטרוסיס שאני לא רגילה להתערבב בו, אז אני מרגישה שאני אמורה "לשחק תחת כללי המשחק המגדרי" בתור התחלה.
בכל אופן. אני מרגישה נשית יותר לאחרונה וגם אוהבת את הציצים שלי יותר. שזו תחושה מאד מרעננת אחרי שנה עם תחושות מאד מורכבות כלפיהם. ובכלל, לא זוכרת אי פעם שהיו לי תחושות נעימות כלפיהם. אני חושבת שיש הרבה משמעות לזה שבשנה האחרונה נתתי ביטוי רציני לצד הגברי והא.בינארי שבי, ומתוך זה מתאפשר לי להתחבר מחדש לנשיות שלי. ליצור איתה קשר חדש, להבין איך היא מרגישה לי נעים. אני חושבת שלא סתם אני נותנת לשיער שלי להתארך, הוא לא היה ככ ארוך כבר כמעט חמש שנים, לא עשיתי גלח כמעט שנה. השיער תמיד היה ביטוי לנשיות נכשלת בעיניי, אף פעם לא הסתדרתי איתו, לא ידעתי לעשות תסרוקות, לשים אותו בקוקו ספונטני שיראה טוב, זה היה ביטוי להיותי בת שכשלה. ועכשיו, עכשיו משהו מרגיש שונה. עכשיו אני מגדלת אותו, אני בוחרת בו, אני יכולה בכל רגע נתון להוציא את המכונה ולגזוז או לצבוע לצבע מחורפן. ואני יכולה לבנות קשרים חדשים עם הביטוי לנשיות שבי, ולבחון מה ואיך מרגיש לי נעים. דברים מעניינים.