אני חושבת שזה ממש נשמע כאילו נפגעתי מינית על ידי אישה בילדותי
אבל אין לי שום זיכרון כזה
שום דבר שדומה לזה
חוויתי אלימות רגשית מאמא שלי שדפקה אותי, אבל אין שום דבר בזיכרונות שלי שקשור באלימות מינית מאישה
אנאערף
אני לא מצליחה להירדם
ובכלל אני לא מגישה מחר, רק ברביעי
לפתע מתרגשת
מעניין איך יהיה
***
אולי אני אוכל להתאהב בה
היא מקסימה אותי
אבל אני לא רוצה יותר להתאהב בדמויות בראש שלי
איך אני לומדת סבלנות? אני לא יודעת
כשאני מתרגשת אני מתרגשת עכשיו ומיד ואני רוצה מיד להגיד לה ולשאול אם גם היא
הנה האימפולסיביות שהיא דיברה עליה, כנראה שגם אני בזה, אין איך להתחמק מזה
היא קצת שובה את לבי
אני לא יודעת איך לשהות עם זה
רוצה למסור לאלוהים את חוסר האונים שלי (ככה עושים את זה? עדיין לא הבנתי)
למסור לה את הדפוס החוזר שאני לא יודעת איך להתמודד איתו
ליצור פנטזיות בראש ולנפח אותן למימדים
להתאהב בנשים שבעצם המצאתי בראש ולהתאבסס עליהן
מוסרת את חוסר ההבנה שלי איך להתמודד עם זה
הדרך מתגלה בפניי