רשימת מלאי:
כתבתי בבוקר ובכיתי
עשיתי מדיטציה
עשיתי מתיחות/יוגה
יצאתי ללקט תותים ושסק במשך שעה וחצי בלי הטלפון והיה לי כיף מאד וגם פגשתי מישהי מאד חמודה שאני מכירה שהצטרפה אלי לקצת
עשיתי 4 כביסות
אוננתי
עשיתי שנצון
בישלתי כמות אוכל שיספיק לי לשאר השבוע או לפחות לכמה ימים, יצא טעים
התקלחתי
אכלתי
עשיתי כלים
ודיברתי עכשיו שעתיים וחצי בטלפון עם חברה שאני אוהבת
זה בסדר שלא
ניקיתי את הדברים בדירה שהיה תורי לנקות
סידרתי את החדר
מילאתי את הטפסים של הדרכון הגרמני שכבר 3 חודשים אני לא ממלאה
מילאתי את הטופס ללימודים (היום היום האחרון אז אני אמלא אחרי שאכתוב את הפוסט)
אני עכשיו מרגישה עייפה ומוצפת קצת
החברה היא חברה חדשה מהחצי שנה האחרונה שהתחברנו ואנחנו ממש אוהבות, אנחנו מתראות בערך פעם בחודש פלוס כי היא גרה רחוק, ועכשיו פעם ראשונה נסחפנו לשיחת טלפון ממש כיפית ודיברנו על דברים משמעותיים ועל תובנות והחיים וגם סתם כיף. וגם היא סיפרה לי קצת על סיפור החיים שלה, שידעתי לפני כן שהוא קשה אבל לא ידעתי עד כמה הוא נורא. ונשבר לי קצת הלב. אני לא מאמינה שהנשמה הטובה והיפה הזאת עברה את הדברים הנוראיים שהיא עברה. נשבר לי הלב. בסוף היא אמרה שהיא מוצפת קצת ושאלתי אם יש משהו שיכול לעזור, והיא ביקשה שאגיד שבפעם הבאה שניפגש דברים לא יהיו מוזרים יותר מהרגיל (כי כשאנחנו יחד אנחנו שתי יצורות מוזרות זה הדבר הכי נפלא ונהדר). שמחתי שהיא ביקשה שאגיד את זה ואמרתי לה. אני באמת אוהבת אותה מאד.
ועכשיו אני מרגישה די מוצפת בעצמי. גם בגלל השיחה, גם כי מרגישה אשמה על כל מה שלא עשיתי, בדירה, ועם הטפסים שאיזה קרוב משפחה רודף אחרי כבר חודשים שאעשה את זה ואמרתי לו בתחילת השבוע שאעשה את זה בימים הקרובים והנה נגמר השבוע ולא עשיתי ואני פשוט לא מצליחה להביא את עצמי לזה כי כל מה שקשור לבירוקרטיה מעורר בי חרדה קיומית עמוקה. ואשמה מול השותפות שלי שלא ניקיתי את מה שהן ביקשו אחרי שהן ניקו את כל שאר הדירה.
אבל גם עשיתי ממש הרבה אז כאילו. זה ממש הרבה. מנסה לראות את זה. גם נחתי לא מעט והיה לי יום כיף. תכלס רבאק עבדתי עכשיו יומיים בחג אחרי שבוע מוטרף שהגיע אחרי שבועות מוטרפים אחרים וכל הימים שלי עמוסים בטירוף. זה ממש הגיוני שארצה לנוח ושנחתי. למה אני לא זוכרת את זה. והשבוע הזה הולך להיות פסיכי אוף. מנסה להבין איך לשמור על עצמי בתוך העומס המנטלי רגשי פיזי הלא נורמלי שאני הולכת לחוות בימים הקרובים.
טוב. נשימה. טוב שנחתי היום. ואולי מחר שותפות שלי יעזרו לי למלא את הטפסים. וזה בסדר שלא ניקיתי אני אסביר להן. וכל הכבוד שעשיתי ככ הרבה כביסות. וכל הכבוד שבישלתי אוכל טעים ובריא. ושהלכתי ללקט תותים וטיפסתי על עצים.
בגלל שאני עכשיו עייפה ומוצפת וקצת עם חרדה, אז אני גם מרגישה חרדה קלה מול הבחורה, שזרקתי משהו בהקלטה האחרונה על הבדלים ביחס מסוים שלי מול גברים ומול נשים, וזרקתי משהו על זה שאני לא יודעת עם איזה מגדרים היא יוצאת, אבל מעניין איך היא חווה את זה אצלה. וכאילו איזה מקום בתוכי שלא מרגיש טוב עם אולי ניסיון לסחוט בצורה לא כנה אם היא סטרייטית או לא? בצורה עקיפה? למרות שזה ממש עדין וקטן וכאילו די רבאק די עם הקול הביקורתי הזה במוח שלא נותן לי לחיות. אז לא שאלתי באופן ישיר אם היא נמשכת לנשים. אז עדיין לא אמרתי באופן ישיר שהיא מרגשת אותי. אז מה אז מה. אוף. יש בי גם קול שאומר שבכלל אין שום דבר רע באיך שהתנהלתי. סתם אני סתם, אני פשוט עייפה עכשיו. אני אמלא את הטופס ואסדר את האוכל במקרר ואכנס למיטה.