שדה פרחים

כמה מהר אני מופעלת

כל כך מהר

דברים שמתנפחים לי בראש מאד מהר

מישהי שאני בפרויקט שלה ששלחה לי הודעה מבאסת עם תחושות שלה על הנוכחות שלי בפרויקט שכמעט ולא קשורות למה שקורה

ואני ישר נכנסת למקום מאד קטן ומכווץ

מאד קטן ומכווץ

וצורך להתגונן

ולהצדיק את עצמי

בחזרה לפני כמה ימים עלו לי שאלות על למה אני שם, והאם אני מאמינה במה שאנחנו עושות, או חושבת שזה יפה, אבל לא הרגשתי שזה משהו שהעברתי החוצה, הרגשתי שהייתי מאד שם

חוץ מזה שזו גם שאלה, איך היא בתור יוצרת מחברת את האנשים שעובדים איתה ליצירה שלה, מחברת רגשית, כי זה מה שאני מרגישה שהיא מבקשת. זאת דרך דו צדדית אובייסלי. נראה לי שכולנו לומדות את הדברים האלה ואיך להתנהל בתוכם, זה חלק מהיותנו סטודנטיות.

אבל זה היה לי קשה מאד

מפעיל מאד

שהיא שלחה לי עכשיו הודעה שהיא מרגישה שאני לא בנוכחות איתה ושהיא מבקשת לעצמה לעבוד עם אנשים שנמצאים לגמרי איתה

מרגישה שהיא משליכה עלי דברים שלא קשורים אלי, שקשורים בקושי שלה להחזיק גבולות מול אנשים ולבקש את הצרכים והרצונות שלה, ואז זה יוצא ככה בצורה קצת מבאסת אחרי שהיא fed up. דווקא מתוך האנשים בפרויקט אני ממש לא מרגישה שאני אחת מאלה שלא נוכחות. אבל אין סיבה להשוות את הדברים האלה.

זה פשוט ממש הפעיל אותי. מנסה לנשום לשם. לראות את הדברים כפי שהם. אף אחד לא תוקף אותי. אין צורך לתקוף חזרה או להתגונן. אע. אמרנו שנדבר מחר, זה מלחיץ אותי. אולי מחר דברים ירגישו אחרת. באמת הרגשתי בחזרה האחרונה שאני לא מבינה מה היא מחפשת, מה היא רוצה לעשות בדברים מסוימים. אבל זה לא אומר שאני לא נוכחת. זה טוב שאני שואלת את עצמי שאלות, ובאמת הייתי מגיעה ללשבת איתה לשיחה לשאול את חלקן. טוב בסדר. אני לא צריכה להיכנס עכשיו למחשבות האלה. אמרנו שמחר נדבר ובזה נסיים לעכשיו.