בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שדה פרחים

מקום להניח את מחשבותיי
לפני שנה. 7 ביוני 2023 בשעה 17:43

ברגע כזה

אני מוכנה לשרוף הכל

להסתכל על הכל עולה בלהבות

לא אכפת לי

 

זה מה שהעברת לי בחבל הטבור

אבקת שריפה

 

בא לי לפגוע בך כל כך

להחזיר את כל הדימויים לעבודה שלי שהיו פוגעים בך

הם לא היו גורמים לך להבין כלום, שום הסתכלות פנימה, שום דבר, אין עם מי לדבר

לא מכירה אדם עם יותר מילים ממך, ואין עם מי לדבר

מרגישה כל כך הרבה תסכול בגוף, זעם מכלה, תהומות של עצב

לא יודעת אם בכלל אזמין אותך לראות, מה שווה המבט שלך? מה הוא שווה? מה שווה החיבוק שלך? מה שוות המילים הטובות שלך? לא שוות כלום

הלוואי שיכולתי לחתוך אותך מהחיים שלי

פשוט להתאבל על האבדן של אמא שלי

לכאוב את זה כל כך, להתגעגע כל כך, להצטרך כל כך

אבל לחתוך אותך, פשוט לחתוך אותך ממני, להרחיק את הרעל שלך

הלוואי שיכולת לראות אותי

הלוואי שיכולת לראות אותי

כואב לי כל כך

God Less​(אחרת) - מחבקת אותך בהזדהות.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י