מביאה אנשים מחוץ לעיר בשביל תשע דקות
אבל נראה לי שתשע דקות משמעותיות
(אני צריכה לראות את הסרטון, נ' אמרה לי שהיא חשבה שפרק הזמן היה טוב אבל אני מרגיש שזה קצר, יש עוד דימויים שאני יכול להכניס)
לרגעים פתחתי עיניים והסתכלתי
המבטים היו נעוצים בי
זה הטעין אותי
חיזק אותי
ראיתי כמה הפעילתי אותם
ראיתי את הפנים של ד', ראיתי איך כרגיל כל כך קשה לה לצפות בי, וזה חיזק אותי, כמה שאני מצליחה להפעיל
וש' שאני שנה שלמה מובכת ממנה במסדרון כי התחלתי איתה בצורה מביכה לפני ארבע שנים ואז היא פאקינג באה ללמוד במוסד שלי, ראיתי אותה במהלך מהופנטת אלי עם עיניים כחולות גדולות ויד על הפה. אחרי שירדתי היא הסתכלה עלי במבט כזה.. רך? מאוהב? וחיבקה אותי חיבוק גדול ואמרה לי מילים על שהיה מרגש, אני לא בדיוק זוכרת. כמה אנשים חיבקו אותי כשירדתי ואני לא זוכרת מה הם אמרו.
וזה עדיין לא היה מול קהל אמיתי מאדרפאקרס.
הסתכלתי בסרטון על עצמי בהשתחוויה, איזה חיוך דרדלה יש לי שם. כמה קשה לי להראות שאני מרוצה מעצמי. פאקינג own it. אני יודעת להפנט אלי אנשים, אני עושה דברים מרגשים, אמיצים בטירוף. פאקינג own it.
כמו שפ' אמר, את רוצה להראות לנו אותך, תראי לנו. זה חלק מזה. להראות אותי באלמנט שלי, בגדולתי, איך שאני כשאני עושה משהו פאקינג טוב ונהנית ממנו.
וזה היה כל כך מחזק שכמה אנשים אמרו על איזה רגע משמעותי היה כששרתי. מחזק נורא, זה רגע שכל כך הפחיד אותי. אפילו שברגע שהחלטתי לעשות אותו ידעתי שאני פשוט הולכת לעשות את זה וזהו זה.
הלוואי שיכולתי להיות הקהל של עצמי סעמק. הייתי כל כך נהנית מהעבודה הזאת. הגיע הזמן לביים אנשים אחרים. אבל מה לעשות שקשה למצוא אנשים שמופיעים כמוני. טוב זה לא אומר שאני צריכה למצוא אנשים שמופיעים כמוני. טוב יאללה זה טרדות לשנה הבאה.
אתמול הייתה לי מחשבה, נזכרתי, שתמיד לפני דברים גדולים אני בלחץ, ותמיד הם מסתדרים. תמיד הם מסתדרים ממש טוב. אני עושה את הדברים שאני עושה ממש טוב. אז חשבתי, למה לא לוותר על הלחץ שבאמצע ופשוט להגיע לנקודה שאני יודעת שדברים הולכים להיות ממש סבבה. כאן נכנסת האמונה, כאן נכנס הכוח העליון שמלווה אותי (הנה התחלתי לדבר כמו בכת האנונימים. די לציניות די).
לפני שהופעתי היום הרגשתי בגוף
אלוהים איתי
אני עם אלוהים
איכשהו ה"אני עם אלוהים" נגע עמוק יותר, ריגש יותר. אני חושבת שזה קשור בסמוך, בסדקים שנוצרים בחומות שאני מניחה ביני לבין העולם. לאפשר לעצמי להיות עם אלוהים, לאפשר לעצמי להישען עליה, להיתמך בה, למסור לה. לאפשר לה לתת לי את כל הטוב. לאפשר לעצמי לקבל את טוב.
אלוהים איתי
אני עם אלוהים
מואה
אנחנו עושות יפה
תכף הדבר האמיתי