שדה פרחים

אני לא מצליחה להפסיק לאכול

לאכול לשלשל ולצלוע מכאבים

אני יודעת שזה תופעת לוואי של הריק אבל מתי זה יגמר?

הבליסה

הרעב

הניסיונות למלא

חושבת על זה שתכף אצא מהעבודה לאבא שלי וכל כך לא בא לי שיזרקו עלי את הבנות

זה פאקינג עצוב אני אוהבת את האחיות שלי נורא, ממתי זה הפך להיות עול להיות איתן?

אני שונאת את הציפייה ממני להיות תפקודית ותקשורתית ושמחה אני שונאת אותה כל כך אני כל כך שונאת אותה

זה מעיק עלי לחשוב שאני צריכה לנסוע אליו אחר כך מעיק עלי

בא לי לנוח

בא לי לנוח מכל העולם כל העולם מעצבן אותי

הריק הזה שואב לתוכו עצבים וזעם

ואני אוכלת

ומשלשלת

ושורף לי התחת