זה יפה
הריקנות שאבה לתוכה זעם ורעב והרעב עשה שאבלוס ואבלוס עד שהייתי מלאה עד גדותיי ועכשיו אני ריקה באופן אחר
חסר תחושה
Numb
אני נשארת לישון אצל אבא שלי כי לא רציתי להיות הלילה בדרכים שעתיים, אני חושבת שזה יעשה לי רע למצב רוח המעורער
לקחתי לו את המחשב ואני בבינג' מראה שחורה, זהו אני בפרק האחרון של העונה, ראיתי הכל היום
היה רגע קצר של חסד לקראת סוף הכעס על העולם שהקול של הפסיכולוגית שלי עלה, "תביני אותך"
תביני אותך
מחכה לספר לה את מה שגיליתי כבר לפני כמה שבועות, כשאני ריקה אני מתחילה לכעוס, כאילו הכלום מפנה מקום לכעס שלא הרשיתי לעצמי בחיים להרגיש
אני חושבת בזמן האחרון על שליטה ברגשות, אם ההורים שלי ניסו לשלוט ברגשות שלי ובגלל זה נהייתי ככה, חצי האדם הכי מערכתי שקיים חצי פרא אדם ומרדן
אני כותבת את המילים והזעם מתחיל לעלות שוב, נשימה הופכת שטחית
רציתי לעשות דברים יצירתיים הסופש אבל לא עשיתי כלום
מה אני פאקינג רוצה מעצמי אה
היה לי את אחד השבועות הכי אינטנסיביים של השנה
זא כנראה השבוע הכי אינטנסיבי של השנה שבו הופעתי פעמיים ועוד אלף תופת אחר
אני לא מפסיקה לשלשל ושורף לי התחת ברמות
הנה שוב הזעם הזה עולה אוף
די די די
אני לא מצליחה לשחרר כלום כל האנרגיה תקועה בכל מקום אני רק אוכלת ואוכלת ואוכלת והנה עכשיו אני אצא מהשירותים ושוב אלך למקרר