בוקר של שיחות טלפון מלחיצות
התקשרתי לארנונה לשלם, גיליתי שכנראה מישהי שילמה עלי את 2022, אני לא יודעת אם לשאול על זה או להניח לזה
שילמתי את 2023 לפי ההנחה שמגיעה לי, שלב הבא זה ללקט תלושי שכר משנה שעברה בשביל ההנחה. שיט אני צריכה גם לדבר עם העירייה שאני רשומה בה שישלחו לי שוב טופס שאני לא מקבלת שם הנחה. יש בירוקרטיות כאלה מטומטמות.
התקשרתי למנהלת שלי לבדוק מה נסגר עם ההעלאה שביקשתי. מלחיץ מאד. היא לא ענתה אבל אני עדיין מרגישה גיבורה.
אתמול היה לי שיעור ראשון בפיתוח קול והיה לי ממש כיף. זה יקר לי מדי וחברה אמרה שאני יכולה לבקש שתעשה לי הנחה כי אני סטודנטית וכבד. זה מלחיץ אותי ברמות, טרם עשיתי את שיחת הטלפון הזאת. אולי אחכה שאגיע ללימודים ואחפש חברה שתיתן לי מוטיבציה לסיטואציה. בכלל המורה הזאת קצת מלחיצה אותי אבל גם כן היה לי כיף, ואני מרגיש שהיא נותנת ערך שאני יכול ללמוד ממנו. טוב נראה.
התעוררתי מוקדם מדי בבוקר ואני מאד עייפה. חם לי ברמות קשות זה בלתי נסבל לי. מרגישה את זה גם בלילה, לא יודעת מה לעשות עם זה, אני עם מאוורר. בכל מקרה אין לי כוח לעשות עכשיו דברים. סך הכל הגיוני. אבל אני דוחה כל הזמן כל הזמן אני דוחה. טוב זה כי קשה לי, קשה לי לסדר את החדר, קשה לי לעשות בירוקרטיות. זה מכביד לי על הנשמה ואני כורעת תחת החרדה. ברגע שאני חושבת על משהו אחד אני חושבת על כל שאר הדברים שלא עשיתי והכל נצבר ומשתק אותי.
אולי ניפגש שוב היום בערב, איידונו. יש בי רצון לסדר את החדר כדי לאפשר את האופציה שתבוא אלי. אולי זה לא כזה נורא, לסדר אותו. לא יודעת. הביקורת העצמית קשה עלי. חשבתי לעשות ביד ואולי זה ירדים אותי לאיזה חצי שעה לפני שאני צריכה ללכת ללימודים. אולי אעשה גם מקלחת קרה כי המצב בלתי נסבל. איך אני מביאה רכות אלי עכשיו? אני לא בטוחה בכלל.