זהו
שלושה שבועות הגיעו לסוף
אני לא מבינה איך זמן עובד זה משהו שמאד לא ברור לי
התיאבון שלי לטייל רק גדל ואני חושבת ששנה הבאה אני אזמין זמן רב מראש, אתארגן כראוי על ממון ואקח חופשה ארוכה יותר
את החלק של לא ממש לתכנן אני רוצה לשמר
עכשיו אני יושבת בשדה התעופה
הצ'ק אין לקח רבע שעה ואף אחד לא בדק לי את התיקים
הקונספט של צ'ק אין באינטרנט ולא להפקיד כבודה הוא גאוני ומדהים בעיניי
עכשיו אני צריכה לחכות שעתיים
ישנתי איזה שעתיים וחצי בלילה
ישנו שלושתנו במיטה ונ' נחרה ממש, ניסיתי להזיז אותה כל כמה זמן
עכשיו אני שמחה שלא הצעתי לה לישון איתי באוהל
ביום האחרון פתאום הסתכלתי עליה קצת אחרת ובאיזו מוקסמות, חשבתי אולי משהו, אבל אני שמחה שלא קרה כלום בינינו
אני מתה עליה ממש
חברה חדשה אמיתית מהטיול הזה שזה מגניב ממש
עדיין בתחושות של קהות חושים, וגם חרדות, אבל כן קצת רגוע יותר
הייתי בלחץ מכל מיני דברים בשדה התעופה ובדרך במונית ניסיתי לומר לעצמי, עכשיו אין מה לדאוג, הדברים יקרו כמו שהם יקרו והדאגה שלי לא תשפיע עליהם
מנסה להיזכר ברגעים יפים במעיינות החמים או במים הקפואים או במפל
זה מרגיע אותי במידה מסוימת
הרצון שלי בטיול היה בעיקר קצת להירגע
לא זכרתי אותו הרבה אבל עכשיו אני זוכרת
למרות קהות החושים עולה לי חשק לבכות עכשיו
ניסיתי ללקט רגעים קטנים של עונג רגעי
של תחושת חיות
להרגיש בחיים
להיות חלק מהחיים
(מחשבה, להתבונן מהצד כן גורם לי לפעמים להרגיש גם חלק מהחיים, אני אוהבת להתבונן, זה מענג עבורי)
אני סנטימנטלית ורומנטית ונוסטלגית
אמרתי כל הזמן, הדבר האחרון הזה והדבר האחרון הזה
חשבתי שזה ילדותי אבל עכשיו אני חושבת שזו הדרך להתמודד עם סופים
להצהיר עליהם מאד
(מחשבה - הדרך להתמודד עם דבר הוא להצהיר עליו מאד)
אני כן שמחה לחזור
בעיקר כי ארגנתי לעצמי עוד כמעט שבוע שלם של להיות בטבע
אני בקמפינג עם חברות מרביעי עד שבת ולפני זה אני הולכת לעשות יומיים לבד באזור
מרגישה צורך בזמן לבד בטבע אחרי הטיול הזה
אף פעם לא עשיתי את זה אבל הטיול עכשיו גרם לי להרגיש שאני מסוגלת, אני יודעת בגדול מה צריך כדי להסתדר כמה ימים בטבע, זה מגניב
להיות רוגע זו מטרה נאצלת
לא פגשתי ממש מקומיים ולא אכלתי ממש אוכל מקומי
אבל עשיתי את מה שעשיתי
הייתי איפה שהייתי
הרגשתי את מה שהרגשתי
נראה לי שמישהו שישב לידי בשדה שכח פה תיק גב
הוא לידי
כן מדגדג לי רעב לכתוב על אנשים
דמויות
אולי פשוט צריך לכתוב, ככה זה, פשוט כותבים
סיימתי כמעט את כל המזומן שלי
לא הבנתי איך הכרטיס אשראי שלי עובד עם יורו
כל מיני דברים קטנים שהלחיצו ומלחיצים
לתת להם לזרום ולחלוף
אני זוכרת בתיכון שקראנו שיר של, אני רוצה להגיד טשרניחובסקי?
משהו על זה שהוא מסתכל על סלעים ועל מים אומשו
והמורה אמרה שהוא מסתכל על הטבע ולוקח השראה
אז חשבתי שזה משעמם
אני מניחה שהשיר באמת שיעמם אותי
וגם אולי המורה
ואני עוד בהתנגדות לדבר הזה, אולי זה נשמע לי מיינסטרים מדי
אבל כשאני בטבע אני יכולה להבין את זה
והנה, המשפט הזה עוד איתי כבר איזה שמונה שנים
האיש בא לקחת את התיק שלו
אני צריכה לחפש מים
ואולי משהו לאכול לטיסה
ואולי לשבת לכתוב אנשים שאני רואה
קשה לסיים וקשה להיפרד
לתת לדברים להיות
ביי בינתיים