לבד בבית של אמא שלי
שימח אותי להיות לבד, הם נסעו לכנרת ואני נשארתי לעבוד היום ומחר
עכשיו החושך ירד ומתחילה להרגיש קצת בדידות
אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות עם הזמן שלי
אני עושה את מה שאני מכירה, רובצת על הספה ונעה בין הטלוויזיה לטלפון, לא נותנת מספיק תשומת לב לחתולה
שוב אין לי כוח לבשל אז אני לא יודעת מה אני אוכל מחר בעבודה
אין לי ממש חשק לעשות כלום, אבל יש בדידות מסוימת, רצון שמשהו יקרה
אני שונאת את הטלפון, אני שונאת את הרשתות החברתיות, הלוואי שהן לא היו קיימות, אני לא יודעת איך להפסיק להיות מכורה, מרגישה שזה עוד יותר מוריד אותי למטה
כמה קל לחרדות שלי להשתלט ולערך העצמי שלי לרדת
מחפשת עדויות, כן, יש לי חברות, יש אנשים שאוהבים להיות בחברתי, היו לי מערכות יחסים משמעותית בחיים, אני בנאדם בסדר
מעניין איזו דמות זאת, זאת שמרגישה שכולם שונאים אותה
יש שם משהו שמנסה להגן עלי
אני מתגעגעת לבית שלי
בא לי הביתה
לא שיבצו אותי לאף משמרת בחול המועד ויש בי חלק שחש הקלה וגם חלק שמודאג כי אני צריכה כסף
אני אבקש שישבצו אותי למה שיכולים
בא לי להבין איך לשהות איתי עכשיו, איפה שאני נמצאת
לעשות לי נעים זו לא מילה גסה
