סופסוף חזרתי הביתה אחרי שבוע אצל אמא שלי
עשינו ארוחת ערב קטנה, השותפה שלי בישלה ושני חברים באו
הם הלכו עכשיו לחברים אחרים שלהם ואני והשותפה נשארנו להתקלח ולצאת
אבל עכשיו נשכבתי על המיטה ואני לא יכולה לדמיין לזוז מפה
אני כל כך עייפה ומותשת
לא היה לי רגע לעצמי לבד הרבה זמן
ובעיקר לא ישנתי כמו בנאדם כי עבדתי כל השבוע האחרון
הבאנו חתול שעדיין לא היה לי זמן להכיר
הוא היה אצל אמא של השותפה השנייה ונמאס לה ממנו
עכשיו באתי לנחות על המיטה וראיתי איזו פליטה מוזרה על הכרית שלי
כיף חיים
דמיינתי מה זה להיות הורה תשוש וגמור ואז צריך לדאוג לילד שלך כשאין גרם של כוח
כמובן שאני לא קרובה לזה אבל אלוהים זה נשמע רע
אני כל הזמן חושבת - אבל כשאת הורה את בוחרת בזה, את יודעת למה את נכנסת, גם כשאין לך באמת שמץ של מושג למה את נכנסת
ובדברים האחרים זה לא אני באמת בחרתי, כמו עם החתול, או הדוגמה הכי טובה האחיות הקטנות שלי
לא יודעת, מחשבות על הדבר הזה
בא לי דוגרי ללכת לישון עכשיו
לא להיות במחשב לא לצאת מהבית לא לעשות כלום רק ללכת לישון
זה יהיה רדיקלי מאד אם אעשה זאת
יש מצב שאעשה
בכל אופן נראה לי שלצאת מהבית עכשיו יהיה סיוט