כי אני לבד בבית של אמא שלי ובלי רכב ועבדתי היום וגם מחר. זאת ההגדרה של מגיע לי, לא?
עשיתי מלא ביד (בויברטור, זה לא ביד) ואז לא הצלחתי להירדם. אני כן פחות עייפה לפחות. פנטזתי קצת על הבחורה, זה לא מאד עשה לי את זה. עכשיו קצת לא נעים לי בפות.
אני מורעבת (התיקון תיקן למורכבת, לול) והסושי יגיע רק עוד 43 דק. לא בא לי להתלבש, בא לי שישאיר לי מחוץ לדלת. זה דבר שעושים?
כל הקונספט הזה של וולט נשגב ממני. איך אני יכולה ללחוץ על כמה כפתור בטלפון הזה שמחובר לי לוריד וכעבור זמן יהיה לי אוכל ביד. הזמנתי הרבה סושי, זה הסוג האהוב עלי של סושי. הזמנתי קצת דברים חדשים. אני בתקופה כזאת של לנסות דברים חדשים, זה בתקופות אצלי, רוב הזמן אני אוהבת את האוכל המוכר שלי.
זהו. קצת בודדה האמת. בלי חשק לבשל אוכל לעבודה מחר. בימים של רצון שיבשלו לי אבל אין אף אחד שיבשל. קצת בודדה.