נסענו לחיפה לפגוש חברות, לפני כן אספתי חברה אחרת שאני אוהבת מאד שתבוא איתנו. נהגתי סך הכל 4 שעות היום, וזה עוד אחרי איזה 5 שעות שינה, ואני מחוסלת לגמרי.
האמת שהיו מפגשים מקסימים עם החברות, וצחקתי המון. וגם היה כיף להיות ביחד וגם עם חברות, לא רק לבד. היינו ביחד מאתמול אחהצ. הכל היה די אוברוולמינג. אני חושבת שאני עדיין מוצפת. ובעיקר פשוט ממש עייפה וזה משפיע על הכל.
רק רוצה לזקוף לזכותי, שבמקום להציע שאבוא לישון אצלה גם היום, זיהיתי שאני צריכה ללכת לישון בבית ולהתקלח ולהיות בספייס שלי ואמרתי שאוריד אותה בבית וכך היה. מדובר במהלך בוגר של אישה בוגרת וכל הכבוד.
יש לי כל מיני מחשבות טורדניות ביחס לקשר אבל הן צצות כשאני עייפה ואני לא רוצה לתת לדברים להוריד אותי עכשיו. אני באמת מחוסלת. אני לא מקשיבה לטורדנות
אמן שאצליח לישון לפחות 9 שעות ולהשלים את מה שאני צריכה להשלים כי אני לא מצליחה לישון כמו שצריך בימים אלו. אמן.
מרגישה אגב ריחוק מסוים ממנה וצורך לפצות עליו בקרבה, רוצה לשלוח לה על הפוסט האחרון ושמישהי כתבה שעשה לה נעים וזה ריגש אותי, אבל אני גם לא מרגישה במקום כל כך קרוב עכשיו. מעדיפה לעשות את זה כשארגיש במקום הזה. ולא לנסות לכפות את הקרבה על עצמי.
חושבת שמחר אנסה לכתוב במחברת שלי לראשונה מאז שהכל התחיל. אולי אזוז קצת, מדיטציה. צריכה אולי לקבוע תור לרופא אוזניים נראה לי שוב דפקתי לעצמי את השעווה באוזן. מה נסגר עם זה. יאללה הלכתי לקרוס במיטה לילה טוב. אין ספק שלהתעסק בענייני הלב עדיף על להתעסק במלחמה.