מהצד הדומיננטי שיצא ממני. הרכושנות שלי כלפיה. הרצון שכולם ידעו שהיא שלי. רצון לסמן אותה, את הגוף שלה, את העור שלה, להשתין עליה ולסמן טריטוריה עם הפרמונים שלי. ללקק את כולה, להשאיר עליה את הרוק שלי ואת מיצי הכוס שלי. לשים עליה קולר ולהחזיק את הרצועה קרוב לגוף שלי. להחזיק אותה קרוב לגוף שלי, מהאגן, מהעורף. להחזיק לה את היד. לגרום לה להרגיש בטוחה ומוגנת, שייכת. שייכת אלי, שיש לה מקום. זה, למשל, מרגש אותי מאד. לגרום לה להרגיש מוגנת ושיש לה מקום בעולם. זה לא קשור רק לבדסמ אבל הבדסמ נותן לזה ביטוי. רוצה להיות מקום שהיא יכולה להתמסר בו, לשחרר שליטה, לא לדאוג. שתרגיש שיש מי שדואגת לה ושהיא לא צריכה עכשיו את האחריות הזאת.
היא מרגשת אותי. איך שהיא מסתכלת עליה. לפעמים אני רוצה מאד להיות מתחתיה, ולפעמים, כמו עכשיו, אני רוצה שהיא תהיה מתחתיי. לדאוג לה כמו לילדה שלי. ללטף אותה, לתת לה משהו להרגיע את הפה, הכוס שלי, ואם היה לי זין אז את הזין שלי. לשים לה פטמה בפה ולערסל אותה, לחבק אותה קרוב אלי, להחזיק אותה, שתשכח מדאגות העולם. שזה יהיה רק אני והיא בתוך בועה שבו היא יכולה להיות קטנה ורפויה ושלי.
יש לי עוד תחושות ומחשבות עדינות על המקום הזה, אבל האזעקה תפסה אותי באמצע הכתיבה ועכשיו הגוף שלי בסטרס. לא יכולה להמשיך לכתוב, הוציא אותי מהמקום הזה. אבל היה נעים להיות בו.