למה אני צריכה להתעסק בשטויות האלה כשאני מרגישה חרא
כל מה שרציתי זה שהבתזוג שלי תרצה להיות איתי כשאני מרגישה רע
גם עכשיו כשהיא אמרה שהיא רוצה להזמין לי אוכל, למה זה נשמע כזה אגרסיבי? זה רק הניסוח?
אמרתי שבא לי סנדביץ טעים והיא שאלה אם יש מקום שאני מזמינה ממנו בד"כ ושהיא רוצה להזמין לי, התרגשתי, ואז היא אמרה שהיא לא רוצה לנחש מה אני רוצה ומאיפה אז שאני אגיד לה והיא תזמין לי. למה לנסח את זה ככה? למה היא לא יכלה פשוט לשאול אותי מה אני רוצה? למה זה מרגיש שזה עם מטען?
אני לא צריכה שידאגו לי, היא יודעת את זה, היא ככה גם, אני לא צריכה שאף אחד ידאג לי ואני לא רוצה שאף אחד ידאג לי אם הוא לא רוצה. מעדיפה לא לקבל כלום. אני יודעת גם שעכשיו אני לא אציע לה להיפגש עד שהיא תעלה את זה. אני יודעת שאני עשויה "להישבר" ולהיות רכה ופגיעה אבל לא בא לי. לא בא לי להיות רכה ופגיעה. הכל מעצבן אותי. מה כבר אני רוצה? להיות בזוגיות עם מישהי שאכפת לה. לא שלא אכפת לה. לא יודעת. אני עדיין מתעצבנת. לא יודעת מה אני רוצה בכלל יותר. למה הכל כל כך קשה? למה כשקשה ממש קשה? למה אנחנו מטרגרות אחת את השנייה כל כך הרבה? מתי זה יעבור כבר?
אני מבינה יותר ויותר כמה אני יצור זוגי, כמה אני רוצה להיות יחידה אחת, כמה אני רוצה משפחה. אני רוצה להיות עם מישהי שתהיה המשפחה שלי. אידיאלית אני רוצה להיות עם מישהי שתרצה להקים משפחה, ויש מצב שעוד כמה שנים אנחנו נתפקח ונבין שאנחנו לא יכולות להיות ביחד כי היא עדיין לא רוצה ילדים. לא יודעת. אני מבלבלת מלא בין מלא דברים. אין לי כוח. אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה או למה אני מתעצבנת כל כך. אני רוצה להתעלם ממנה ושתרדוף אחריי. אני לא רוצה כלום.