אני מתחרטת שהצעתי לה לבוא? קצת
האם זה אגו? כן
האם הייתי רוצה לבדוק כמה זמן עובר עד שהיא מציעה שניפגש? כן
האם אני חושבת שזה מטומטם? כן
האם אני חושבת שזה טבעי וצורך ילדי? כן
האם עכשיו אני קרה אליה בגלל זה? כן
באמת אין לי כוח לזה
אני לא מרגישה טוב
אין לי כוח לזה
לא בא לי שהיא תבוא ונריב
אין לי כוחות במשאבים שלי לזה
אולי היא לא צריכה לבוא
האם אני רוצה לעשות לה דווקא ולהגיד לה לא לבוא? כן
יש בי מיליונתלפים דווקא בימים האחרונים
אני פגועה ואני כועסת ואני אפילו לא יודעת למה
ואני לא יודעת איך לפתור את זה אם אנחנו לא ביחד אבל גם אין לי אנרגיות לדיבורים גדולים
נראה לי שאני עדיין עצבנית שאני חולה והיא לא באה לראות אותי
אני עדיין עצבנית על זה
אז עכשיו גרמתי לה לרצות לבטל
שזה מה שרציתי, רציתי שהיא תגיד לא, רציתי שהיא תבטל, שהיא לא תבוא, אני מעדיפה שהיא תצא היום חברות שלה, מה שתכננו לעשות ביחד, לא רוצה שתבוא ולא רוצה כלום
אבל זה לא באמת משמח אותי, ברור שזה לא משמח אותי שהיא ביטלה
אני מתבצרת בעמדה שלי
היא ביקשה להתקשר ואמרתי לה שאני חולה ואין לי הרבה אנרגיות, ואני לא מרגישה שנפתור את זה אם אנחנו לא ביחד, אבל גם אין לי הרבה אנרגיות
והיא אמרה אולי עדיף שנחכה להיפגש עד שאני אהיה פחות חולה והיא תהיה פחות מוצפת
לא אמרתי לה אבל עכשיו אני חושבת על זה, כשאני חולה אני חולה לשבוע, אז את רוצה לא להיפגש עכשיו שבוע?
אני באמת באנרגיות לוחמניות
ויש לי תחושה כזאת שאני יכולה לאכול אותה בלי מלח
אני יודעת שזה נכון
אין לי כוח לשום דבר מזה
אין לי כוח להתעסק בזה ולחשוב על זה כל כך הרבה
אני שונאת את זה
למה רציתי שהיא תבטל? כדי להוכיח את המקום הזה שלא אכפת לה מספיק, כדי לתקוע עוד יתד בזה שהיא לא באה לראות אותי כשאני חולה. כי קשה לי להתקרב כשאני מתרחקת. אני לא רוצה לעשות מאמצים להתקרב אליה. אני פשוט לא רוצה. וזה מעצבן אותי ששאלתי אותה אם היא רוצה לבוא, זה מעצבן אותי. אני רוצה לקחת את זה חזרה. אולי זה חלק מהקטע, להיות פגיעה ולהציע לה לבוא, ואז לנסות להרוס את הכל.
מה אם אנליזה לרגשות שלי זו לא הדרך? יש אפשרות אחרת? להיות איתם באופן אחר? כי אני רק מנסה לשחזר ולהבין ולהבין. אולי יש דרך אחרת? יש לי עוד שעה פסיכולוגית. נראה.