בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שדה פרחים

מקום להניח את מחשבותיי
לפני 10 חודשים. 16 בינואר 2024 בשעה 6:45

קראתי עכשיו את השיחה מאתמול, פחדתי שהיא תגרום לי להרגיש רע והיא באמת גרמה. זה מכעיס אותי שהיא הגיבה ככה בכעס, אמרה שזאת פעם ראשונה שהיא מרגישה שהיא לא יכולה לסמוך עלי. אני מרגישה כל כך כועסת ופגועה מהשבוע האחרון, ואני לא יודעת להסביר למה, וזה גורם לי להרגיש משוגעת. העובדות הן שהיינו במקום מדהים וביחד, התייפחתי לה בידיים אחרי ששכבנו, ועוד מיליון דברים שקרו בסופש לפני שבוע וחצי. ואז הוא נגמר ואני מרגישה אותה, אני מרגישה אותה רחוקה ממני. איך אני יכולה להרגיש אהובה ככה? אני לא. היא אמרה שזה כואב לה שהיא צריכה כל יום מחדש להוכיח שהיא אוהבת אותי, שזה לא מספיק האכפתיות והאהבה שלה ביום שלפני, מתחיל יום חדש והמד מתאפס. אני מבינה את זה. אני יודעת שיש דברים שקשורים אלי באיך שאני מרגישה, אני יודעת שזה מפעיל אותי בצורה הזאת גם בגללי. אני מרגישה משוגעת, וגם אני פשוט פגועה וכועסת. ואני לא מצליחה לתקשר כשאני ככה, אני לא יודעת איך לתקשר את זה, זה כל כך קשה לי להיות פגיעה במקום הזה, כל כך קשה לי שכל מה שאני רוצה זה לבכות. הנה עכשיו יכולתי לשחרר קצת ולבכות. כל כך קשה לי להראות לה שאני פגיעה ברגעים האלה, שהיא רחוקה ואני לא מרגישה שאכפת לה ממני. איך אני יכולה להראות לה שאני פגיעה? היא מי שאני צריכה להתגונן מפניה. אני לא יכולה להראות לה שאני פגיעה, אני פוחדת מדחייה ברגעים האלה. כל כך קשה לי וכואב לי. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י