בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שדה פרחים

מקום להניח את מחשבותיי
לפני 7 חודשים. 23 באפריל 2024 בשעה 9:03

זה דבר. כל כך קשה לה לעשות דברים מסוימים, ואז אני מרגישה חוסר, וכשהיא כבר מצליחה לעשות את זה זה בקושי מגרד את תחושת החוסר שהרגשתי עד כה ואז אני לא מוקירה תודה כמו שהיא צריכה, כי זה דבר משמעותי בשבילה ולא קל לה. אבל בשבילי זה מובן מאליו, מובן מאליו שהיא תחשוב עלי כשהיא מכינה משהו טעים ותשאיר לי, אני עושה את זה כל הזמן. אבל בשבילה זה לא. לא יודעת איך להתמודד עם זה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י