שדה פרחים

שאם היא הייתה אומרת שאנחנו צריכות להיפרד לא הייתי נלחמת בזה

(נזכרת שהיא אמרה שיש בה חלק שרוצה שניפרד ונחזור כי אז אני אהיה חייבת להיות אדם עצמאי בעולם. תאמיני לי שלהיות עצמאית זו לא הבעיה שלי, כשאני בזוגיות עם מישהי שלא נמצאת שם 50% מהזמן זה מה שקורה. בימים האחרונים אני באמת נזכרת בהמון מקרים קטנים מתחילת הקשר ולאורכו ששכחתי מהם, שצבטו קלות או הפריעו מאד, שבהם היא דאגה לשמור על העצמאות שלה ולהבהיר לי שהיא אדם בפני עצמו, ולהרחיק אותי, לא לכלול אותי או את הרגשות שלי בקבלות ההחלטות. פתאום זה נראה לי ממש דפוק. אני לא משתמשת במילה רעיל כי אני חושבת שתכף יהיה אפשר גם להשתמש במילה הזאת עלי כי השיט שהתעורר בי דפוק, למרות שאת רובו שמרתי לעצמי, רק חלקים מהרעל יצאו לכיוונה. אבל כאילו אני פתאום מבינה את הטיקטוקים שהיא שונאת על אנשים נמנעים, להתרחק ולגרום לפרטנר שלך לאבד את הראש ולהרגיש כאילו הוא משתגע בגלל כל הדברים הקטנים האלה שהיא עושה שאני רואה שהיא לא חושבת עלי ורק על עצמה. אני יודעת שככה היא תוכנתה, ככה היא גדלה, ההורים שלה פאקינג דפוקים. ועדיין זה לא פאקינג הוגן. וזה לא מגיע לי, מילה שאני לא מחבבת אבל היא מתעקשת שאשתמש בה. לא מגיע לי איך שאת מתייחסת אלי)