אני תוהה מאין תבוא יציבות
אולי הראש צריך לעבוד פחות
מרגישה שמזמן לא היו רגעי אאוריקה מרגשים. לפני שנה היו המון. אבל גם לפני נדמה לי שהייתה תקופה אחרת. להרגיש בלי לנתח? זה לא מה שקורה עכשיו אבל.
הימים הרבים שבילינו יחד דווקא היו יחסית נעימים. כשאנחנו רחוקות אני לא מצליחה להרגיש אותה, פעם זה היה יכול להיות בגללי אבל עכשיו אין מקום שם לדברים הרגילים שלי. היא לא שם באופן שאני רגילה לו אז אני לא מרגישה אותה ונעלבת כל הזמן. מצד שני אני חושבת, זה כולה וואצאפ, זה לא החיים, נכון?
חשבתי על הדבר הזה, שהיא צריכה ספייס כדי לאהוב. ספייס שלוקחים ממני, מתברר, גורם לי לחרדה. כשאני כבר עולה על רכבת הלתת לה ספייס, זה לא ממקום טוב אצלי, זה ממקום שמאד ער לסיפור, ששם לב, הנה לקחתי מרחק, והופ תוך כך וכך זמן היא מתקרבת אלי. על פניו זה לא נשמע דבר מופרך, הצורך שלה. מצד שני, אני לא טוב לי. אולי יש דרך לעשות את זה בלי שזה ישפיע עלי ככה.
הדבר האחרון שרציתי לעסוק בו בימים האלה זה בה ובחרדות שהיא מעלה בי. הימים ימים עמוסים בטירוף בלימודים, כל השבוע האחרון מתנקז להיום שיש לי את החזרה הכי גדולה לפני ההגשה שבוע הבא, ואני עובדת על הדברים בטירוף. אין לי מקום בראש לשטויות האלה. ואולי בגלל זה גם זה לא בעוצמה הזאת.
אתמול שאלתי אותה אם בא לה שאזמין חברה שלי ובן זוג שהיא לא מכירה לארוחת שישי. היא אמרה שלא דחוף לה בגלל שהיא לא מכירה אותם, וגם אני בלימודים בשישי עד מאוחר והיא פוחדת שלא יהיה לי כוח לבשל ולארח. רציתי לבקש ממנה לקפוץ לעשות קניות בשישי כשתגיע כי אני לא מספיקה בכלל השבוע, אבל לא קל לבקש ממנה דברים, ועכשיו עוד יותר. פוחדת שלא יהיה לי כוח לבשל זה פוחדת שהכל יפול עליה? אולי עדיף לא להניח הנחות אבל אני מכירה את הבת זוג שלי. אין לה במערכת לדאוג לי. היא לומדת, לאט, ואני נדרשת לסבלנות, וגם להכרה וקבלה שאולי זה יהיה ככה תמיד.
הקשבתי שוב להקלטות על זה שלא דחוף לה וזה מעצבן אותי. הפסיכולוגית שלי אמרה שאני מבינה שלפעמים את הולכת עם הבתזוג שלך לדברים שלה שהם לא הדבר שהכי בא לך ב100 אחוז כי זה חלק משותפות כפי שאני רואה אותה. והיא לא רואה את זה ככה. והיא מוודאה שאני יודעת כל פעם שהיא עושה משהו שהיא לא עד הסוף רוצה. זה מעייף.
עכשיו אני אקום מהמיטה ואעשה פיזיותרפיה ואתקלח ואולי אאונן במקלחת, ואלך לעשות קניות ואלך ללימודים ואסיים את כל מה שצריך לעשות היום. ואני אפסיק לחשוב עליה כי יש לי דברים חשובים יותר לעשות.
