שדה פרחים

יש כאן גבר שהוא הראשון שאשלח לו הודעה.

אני לא יודעת בן כמה הוא, אני מנחשת ש40 ומשהו, ובכללי יש משהו די מגעיל בסיטואציות שהוא כותב עליהן, ובגיפים שהוא מעלה. ביחס לזה שאף פעם לא שכבתי עם גבר, הוא לא נראה כמו הבחירה הראשונה המתאימה, ועדיין, הוא יהיה הראשון. אולי אני מזהה בו את הנזקקות, במילים שלו, באופן שהוא משתמש בנשים, ומשהו בזה מחרמן אותי. אין לי מושג אם הוא אי פעם קרא אותי.

אחרי פגישה עם הפסיכולוגית עלתה המחשבה הרדיקלית שאולי עלי לקבל את הצורך שלי להיות בקצוות. הצורך שלי בעצימות הגבוהה, הצורך ללכת לסקס אינטנסיבי וסמים וריגושים כשהריקנות עולה, ולא רק כשהריקנות.

ישבתי למדיטציה עכשיו, מזמן לא ישבתי, וכל הזמן הזה הייתי חרמנית. גם עכשיו אני מרגישה את הכוס שלי. מזמן לא פינטזתי, אני לא מפנטזת, אני לא חולמת ולא מדמיינת, לא מקווה. החיים מאכזבים אותי כך נדמה, ואני משאירה את עצמי מנומנמת. גם הוויברטור שלי התקלקל.

היום מרחתי את עצמי בשמן קוקוס ונגעתי בכל מיני מקומות. זה אינטימי ואני לא רוצה להמשיך לכתוב על זה כאן, זה מרגיש מבזה. יש לי רצון לרדת לשבעים נשים בשורה, להימרח בכל המיצים שלהן. הפנטזיה היא אף פעם לא על זה שירדו לי. כן שיזיינו אותי, הצורך להתמלא.

אני חושבת לפתוח את הקשר. אני רואה אותה פעם בשבוע, אנחנו בקושי עושות סקס, בטח שלא בתדירות שאני זקוקה לה. אני לא מקבלת את תשומת הלב שאני זקוקה לה, אני לא מקבלת מספיק מגע וקרבה ואהבה. אולי צריך לקבל את העובדה שלא מספיק לי ולהפסיק לנסות להלחם בזה. לך זה מספיק? יופי. לי זה לא. אני צריכה עוד.

הצורך להיות בחיים גועש. לפלרטט, לגעת, למזמז, ללקק, לבלוע אלי. לגלוש על כל הרטוב. לצאת לרקוד סקסי, שיסתכלו עלי אבל אף פעם לא יוכלו לגעת. להזדיין. להכיר אנשים חדשים. אני צריכה אנרגיה חדשה, אני צריכה לזוז, הכל תקוע. אני צריכה להיות בתנועה ודחוף. הלוואי שיכולתי לערב בזה סמים אבל אי אפשר. לפחות הגבולות שלי ברורים, לא חוזרת לעשן, לא עושה דברים מפגרים, לא מסכנת את עצמי. אבל רוצה לגעת באש.

האש שלי גדולה וכשהיא גדלה היא מפחידה אותי. הפחד להיות גדולה מדי לאנשים, ובעצם לפעמים אני גדולה מדי לי. איך אוכל לגדול למימדים שיכולים להכיל אותי.

הכוס שלי זקוק עכשיו. הפטמות שלי זקוקות. צריכה שיגעו בי. שיתפסו, שיסטרו, שיבלעו אותי. צריכה להרגיש עוצמות כאלה של תשוקה. האמת שהיה לנו את זה, לי ולבת הזוג שלי, בהתחלה. עדיין לפעמים יש. אבל זה לא מספיק לי. אני צריכה להרגיש את התשוקה של הפרטנרית שלי בתדירות גבוהה יותר, בעצימות גבוהה יותר, אני צריכה שהיא תיקח אותי, שהיא תחמוד אותי אליה. הדבר העצוב הוא, שאני חושבת שהיא רוצה אותי לא פחות משאני רוצה אותה, אבל החסמים שלה מונעים ממנה ליזום, לקחת. ואני נשארת בתחושות של לא רצויה ולא נחשקת. והרצון שלי עובר ממנה לאחרות.