אני באנטי מוחלט לבני אדם. כל דבר שמבקשים ממני עכשיו אני סוחטת מעצמי. לפניי שלושה ימים שכוללים 5 חזרות, מקווה שרוב הזמן אהיה עציץ בפינה. אני אלחץ גו כשתגידו לי ותעזבו אותי בשקט. הבוקר בלימודים אחרי שלא הייתי פה שבוע וחצי. אלה לא היו שבוע וחצי טובים ואני לא נטענתי אחרי התקופה הזאת בשום צורה. לא יודעת מה לעשות כדי להיטען, מרגישה חסרת משאבים לחלוטין, לחלוטין, אין משאבים ולא ברור לי מאיפה להביא. עוד שבועיים אתחיל לעבוד ברבאק, המקום שישאב ממני את טיפת המשאבים שנותרה. למרות שאולי אוכל לעשות אוריגמי ולצייר, להכניס שגרה כזאת לשעות הצהריים אחרי שאני מסיימת את כל המשימות שלי. אולי אני צריכה כמה ימים להיות בטבע, אבל זה זר לי, אף פעם לא עשיתי את זה לבד. אולי פשוט לקחת תיק ולתפוס אוטובוסים לכנרת לרבוץ שם כמה ימים. אני יודעת לשרוד על מעט מאד אוכל פשוט. אני פשוט מרוקנת. ומערכת היחסים הזאת מרוקנת ממני את טיפת המשאבים שעוד נותרה לי ולא נותנת לי כלום בחזרה כרגע. מתה לסיים כבר את השנה הזאת בלימודים, רק עוד שבוע ויומיים. לא יודעת אם לטוס, חייבת להרוויח כסף ולטוס גם גורם לפחות זמן לעבוד וגם לוקח כסף. שבוע לא יספיק לי בשיט, אני אצליח לקחת שאיפה אחת ואז הוא יגמר. אני גם לא יודעת מה אני רוצה, לטוס איתה? עם השותפות שאחת מהן עולה לי על כל העצבים? לבד? קמפינג בטן גב עם שתי חברות בסמוטרקי? לבד בטן גב בסמוטרקי או מקום אחר? לשכור רכב ולעשות רוד טריפ וקמפינג? לבד זה בכלל אפשרי? אני רוצה לתקוע את עצמי באוטו עם עוד כמה אנשים? לא יודעת כלום.
לפני חודשיים. 8 ביולי 2024 בשעה 5:16