שכתבתי עכשיו טקסט מטורף של כמה עמודים למופע, כולל כמה שירים שהקלטתי את עצמי שרה אותם. מה שלהרוות את עצמי בכל המחקר וההשראות ומחזות מוטרפים וסרטונים של ג'ימי הנדריקס וג'ים מוריסון עושה. יש מצב שמחר אני אקום ואחשוב שהרוב בולשיט אבל אהבתי את הכיוון ובעיקר אהבתי את החופש המוחלט שעבר בי עכשיו בשעה האחרונה. התגעגעתיייי
לדעתי יש פה כמה פנינים פנינתיים. ואיזה כיף שיצאו גם שירים אני ממש מוצאת את עצמי gravitating למקומות מוזיקלים ומצליחה סופסוף לאט לאט לשלב אותם ביצירה שלי. היאח הידד הריעו.
עכשיו לישון אבל איך. לא יכולה לחכות כבר לערוך את הטקסט לפי הקולות השונים ולנסות אותו בסטודיו. ררררר
איך מפחיד כשמתחילה הזרימה שהיא תיגמר. מנסה לתת לה לקחת אותי ולהיפסק כשתיפסק. הרגשתי שאני יכולה להמשיך לכתוב לנצח אבל הפסקתי. אולי כי השעה מאוחרת, אולי כי פחדתי שכל מה שמתחיל לצאת זה ג'יבריש. יאלליק. יאלליק יאלליק.