שדה פרחים

מרגישה שכל התכונות הכי רעות שלי באות לידי ביטוי על ספידים בקשר הזה. בוולנטיינס היא הציעה שנגיד דברים שאנחנו אוהבות אחת בשנייה, אחרי הדבר הראשון שהיא אמרה ביקשתי שתפסיק. אמרתי שאני לא כל כך אוהבת את עצמי עכשיו וקשה לי לשמוע את זה. בכיתי. היא אמרה שהיא אוהבת את הנדיבות שלי. היא אמרה את זה שוב שבוע שעבר. זה גורם לי לתחושה מרירה. אני הרבה הרבה הרבה פחות נדיבה איתה משהייתי. עכשיו אני עצובה ובוכה. לפחות אני מרגישה שוב משהו. לפחות? לא יודעת. אחרי חודשים של הרבה מאד כאב נאטמתי אליו, ואליה, ואלי. ועכשיו הכאב שוב עולה ואני שוב מרגישה רגשות. קצת. זה לא נעים אבל אולי זה ירגיע את כאבי הבטן שלי. הרבה זמן לא הרגשתי את הכאב הזה. אני מרגישה כמו ילדה. תינוקת. רוצה שמישהו ירים אותי ויחבק.