שאני כותבת מטורף. עוברת על טקסטים ישנים בניסיון להתחבר למקור השראה, וגם לחפש משהו להקריא בערב שהזמינו אותי אליו. חשבתי לפני כמה ימים שאיך שאנשים מגיבים אלי כשאני מקריאה, אני לא חושבת שראיתי אי פעם שמגיבים לאנשים אחרים ככה. לא זכורים לי הרבה מקרים שאנשים אחרים גרמו לי להרגיש ככה.
די הפסקתי לכתוב בשנתיים האחרונות, ואפשר לומר שבאופן כללי הכתיבה שלי השתנתה ב4 השנים האחרונות בלימודים. אני מקווה למצוא חזרה את המילים שלי בטיול. חשבתי שזה לזייף לקרוא טקסטים ישנים אבל זה בעיקר מחזיר לי איזו מהות פנימית כזאת שהייתה וכנראה עודנה, אבל קשה לי להתחבר אליה. הסביבה הנוכחית היא כנראה הכי לא יצירתית שהייתה לי בחיים. אולי אבל לנסות להתחבר מחדש לכוחות של יצירה זה מה שיגרום לי להפסיק להיות בכזה דאון. ולהתחיל בלקרוא טקסטים מפעם זה לא רעיון כזה גרוע. מתרשמת מעצמי מאד.