הרבה זמן לא הרגשתי ככה
היא ביקשה שאמצא מקום אחר ללילה כי קשה לה להיות לידי
ואז שאלה אם זאת הבחורה שחלקתי איתה חדר אחרי הויפסנה
אחרי שאמרתי כן היא התפוצצה, שאלה איך יכולתי לקבל החלטה כזאת, ואיך יכולתי לנשק ולגעת בה אחרי שעשיתי את זה
אמרתי לה שזה לא היה ככה כשאמרנו שנחלוק חדר
אבל היא בכתה ובכתה וביקשה שאלך
מרגישה שבורה
מצאתי חדר אחר
עכשיו עברתי לכאן
קניתי לה עוגות שלקחתי איתי
מרגישה רעב וגם חוסר יכולת לאכול
מרגישה כזה כאב לב
היא אמרה שאני יכולה לחזור מחר לטיפול, יש לנו ב12 וחצי
אני צריכה לצאת מפה ב10 בבוקר, נראה לי שאאריך לעוד לילה, פשוט שתהיה את האופציה
לא יודעת מה לעשות עם עצמי
כואב לי בחזה
הצלחתי לשמור על איזון מסוים עד עכשיו, אבל הכאב לא היה ככה נוראי
הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם פגעתי בו כל כך
לא יודעת מה לעשות עכשיו
אין לי רצון לסמם את עצמי עם כדור שינה, כמו שהיא הןלכת לעשות עוד כמה שעות
וגם לא לצאת ולא כלום
אולי זה פשוט הזמן להיות עם עצמי והרגשות
אולי אראה משהו בנטפליקס
יש לנו המון פרקים של סדרות להשלים מהשבועיים שלא היינו יחד, אבל זה לא יקרה עכשיו, לא יודעת אם זה בכלל יקרה
גם לא השעות שרצינו לבלות יחד בלספר אחת לשנייה על כל מה שחווינו בקורסים שעשינו
אני ממש מנסה לא להרגיש שדפקתי את הכל
ממש מנסה לא ללכת למקום של הענשה עצמית, לא פיזית ולא רגשית, שאני רואה את המוח שלי רוצה ללכת למקום הזה אחרי שנים של נתיבים עצביים שחווטו ככה, ואני לא הולכת לשם, אני לא רוצה את זה
אבל האלטרנטיבה היא להרגיש את כל הכאב הזה
וזה נורא נורא נורא קשה