שוב ירדתי לתוך מאורת הארנב האינטרנטית אתמול בלילה והלכתי לישון מאוחר. לא 3, אבל לכיוון 1, ואז קמתי מוקדם מדי, אבל התעקשתי לחזור לישון והצלחתי לגרד עוד שעתיים. הבטן כואבת מאד הבוקר.
אתמול דיברתי עם הצ'אט וגוגל רבות, ניסיתי להגות תוכניות היפותטיות ללימודים. תואר בפתוחה? פסיכולוגיה? רק לקחת קורסים שיתנו לי את הבסיס של טראומה, פסיכופתולוגיה, אתיקה וכו'? לעשות תואר אחר קל יותר מפסיכולוגיה, אבל עם שילוב של הקורסים האלה כדי שאוכל לעשות תואר שני בטיפול באמנות/דרמה/וואטאבר? לנסות לסיים תואר בשנתיים? הצ'אט לא המליץ ואני נוטה להסכים. מתחרטת שלא שילבתי תואר בפתוחה עם הלימודים חסרי התואר של 4 השנים שלי? אין מה להתחרט, סבלתי מספיק גם בלי עוד לימודים. ובכלל, אין מה להתחרט, הכל מדויק וכו.
חיפשתי מטפלים אלטרנטיביים כדי לראות מה ההכשרות שלהם. עבודת צללים, ריפוי ילד פנימי, Somatic Experiencing, תיאוריית פוליווגל ומערכת העצבים (שזה הרבה מטפלים מוסמכים דווקא עושים, אבל לא חייב). מצאתי קורס חינמי שנראה רציני על תיאוריית פוליווגל. מצאתי עוד דברים על SE. מתעניינת הרבה בגוף, בסומטיות, וגם בצללים, מה שחבוי מאיתנו וזקוק לאהבה שלנו.
אני לא רוצה להיות מטפלת, אני רוצה להוביל תהליכים, בעיקר קבוצתיים, שקשורים ביצירה אבל כן גם בחיבור לעצמנו, חיבור לאחר, חיבור לכוחות גדולים מאיתנו. אני עוד לא יודעת לאן הדרך שלי תוביל אבל אני מתחילה לאסוף את חתיכות הפאזל. אני יודעת שגיל 28 הוא ה-זמן לדבר הזה, והוא קורה על טורבו.
ועכשיו עם הריפוי האנרגטי שאני מתחילה ללמוד, ואולי אלמד איתו גם טארוט, להעמיק את התרגול שלי בזה, זה עושה לי מאד טוב. אתמול מאורת האנרב הובילה אותי ללכתוב תרגילים וקונספטים לריטריט כתיבה שאני הולכת לעשות לי ולבת הזוג. אנחנו נהיה שפני הניסיון שלי לסדנת כתיבה שאני רוצה להעביר, בתור התחלה בזום. אני חושבת שממש בקרוב אני ארצה לצאת עם זה לעולם. אני מבינה שצריך פשוט לעשות, אחרת הדברים לא קורים. אפילו שמפחיד, יא וולי. עלה לי פתאום רעיון לריטריט כתיבה בהשראת קלפי הטארוט. יהיה שם גם חיבור לגוף, מדיטציה, ותרגילי כתיבה משחקיים שיעוררו את הדמיון והיצירתיות. המטרה היא לשחק על הדף עם מילים ולא לקחת את עצמנו ברצינות מדי. אני אוהבת את המבנה שהטארוט יכול לתת לזה. אולי זה לא מה שיהיה הכי מדויק לי בסוף, אבל אני חושבת שזאת התחלה ממש טובה.
האינטרנט לא עבד בשעה האחרונה ולא יכולתי לעבוד, וכאבה לי הבטן מדי ללכת למקום אחר. עכשיו נראה שחזר החשמל אז מקווה שאוכל לעבוד פה ולא ללכת החוצה כי ממש אין לי כוח. באלי לשבת להתרכז כמה שעות ולסיים עם זה.