הפיניקס העולה

נכנסת אליו אחרי כמה ימים קשים

מתיישבת בחיוך, מציע לי וויסקי, צ'ייסר זה אפילו לא מדגדג לי... מציע בערה, אני לא הטיפוס... הוא יודע לזיין, נכל זווית אפשרית במשך שעות, יש לו ראייה מרחבית ועמוקה על כל רובד, בעיקר מבין גגול בפוליטיקה 😉

זיין מוח הקירח תכול העיניים.

שעות אני יושבת ומקשיבה לו, ברודי מצליחה להשחיל דיעה חכמה, לבטא חושניות, את פלירטוטי מבטיי או שפתיי הוא לא קולט בכלל, אין מה לדבר על תנוחת הישיבה שלי, על התחתון תחרה בצבע ניוד... ריח של שמן אמבט שמטריף לו את החושים אך הוא לעולם לא יודה בכלל, מחסיק את רגשותיו כאחרוני קנאי הק.ג.ב של שנות ה30 המאוחרות, חמימות מתחמקת, מנשק ואז מתרחק שחלילה לא אחוש רגש ממנו. 

כשכבר נשברתי מסשן ארוך של זיון מוח ביקשתי שייקח אותי כבר, מדביק לקיר, מנסה את פעלוליו רק שהפעם זה פחות עובד, אני לא שם, אני במקום אחר, השלוק וויסקי לא פתח לי, הייתי צריכה חצי בקבוק ואז ...אולי הייתי כבר דורשת שיוציא איזו חגורה להצליף לי בישבן, לחוש קצת כאב פיזי להקהות את הנפשי, להשקיט את הראש בעס8רת חדירה עמוקה וחזקה לתוך מוחי השני, זה שמרטיב כשמוחי הראשון מקבל מזון.  הייתי אף דורשת שידליק נר ויטפטף עליי, שיביא קרח ויעביר בכל המקומות האסורים והמותרים כאחד, שיגלה את הסודות הכמוסים של גופי הנשי והקמור.

הוא יודע להיות בי בהמון זוויות אך לא יודע איך לחדור את השריון, לא יודע שמילים מעיפות אותי לשחקים, לא מתאר לעצמו כמה אני שונה כשמלקקים את הנקודות המיוחדות שלי ונוגסים בהם, שמעבירה אצבעות בתוך השיער ומושכים אותו קלות תוכ ביס בצוואר, הקולות שלי משתנים ואני עולה רגע אחרי עליו כדי להתאמן, עושה עבודה על הבטן, הוא בר חלוף, לא מבין את רזי נשיותי ואפלוליותי, עד שאמצא את זה שנפשי מחפשת מזה זמן רב....

יודע בהחלט לזיין תראס