עושה רושם שהמלחמה הסתיימה
ואיתה קפצה לבקר התשוקה במלוא עוזה.
עברו ימים לא ממש קלים
למי היה מצב רוח למין, כשבכל יום מתים חיילים.
בריצת הבוקר, עדיין נורו טילים
אבל אני כבר חשבתי, מה יהיה לכשהיה שקט בצהריים.
השקט עבד, ואיתו מפלס החרמנות טיפס והגיע
ימים אצורים מינית, הביאו תוצאה שהתפרצע ברגע.
לפני שעתיים נפגשנו, הוא חזר ממילואים רק היום
הוא היה תאב כמוני, ובאתי לו תאבה כמו בחלום.
כמעט מילה ולא דיברנו
רק נתנו לתאוות הגוף, ולמיצים להשתולל על ידינו.
כעת בשוך הקרבות, כשהוא בטלפון לאשתו מספר שמחר הוא חוזר
והיא אחרי כמעט חודש, מנסה לפלרטט ולחזר.
רק אני הוא ואלוהים יודעים
שאין בעולם, כמו מציצה רטובה, לחייל שחזר חי מהמילואים.
אז כן, אדרש להמשיך במשחק הטיל
וגם הלילה כשהחוקי במשחק המקדים יתחיל.
אמשוך בכתף ואסרב בהזזת הרגל
ואומר בצדקנות מעושה, סורי לא היום, עודני באבל.
