סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

איראן זה כאן.

קו המשווה בין טירוף לשלווה.
לפני 10 שנים. 5 באוגוסט 2014 בשעה 14:13

עושה רושם שהמלחמה הסתיימה

ואיתה קפצה לבקר התשוקה במלוא עוזה.

עברו ימים לא ממש קלים

למי היה מצב רוח למין, כשבכל יום מתים חיילים.

 

בריצת הבוקר, עדיין נורו טילים

אבל אני כבר חשבתי, מה יהיה לכשהיה שקט בצהריים.

השקט עבד, ואיתו מפלס החרמנות טיפס והגיע

ימים אצורים מינית, הביאו תוצאה שהתפרצע ברגע.

 

לפני שעתיים נפגשנו, הוא חזר ממילואים רק היום

הוא היה תאב כמוני, ובאתי לו תאבה כמו בחלום.

כמעט מילה ולא דיברנו

רק נתנו לתאוות הגוף, ולמיצים להשתולל על ידינו.

 

כעת בשוך הקרבות, כשהוא בטלפון לאשתו מספר שמחר הוא חוזר

והיא אחרי כמעט חודש, מנסה לפלרטט ולחזר.

רק אני הוא ואלוהים יודעים

שאין בעולם, כמו מציצה רטובה, לחייל שחזר חי מהמילואים. 

 

אז כן, אדרש להמשיך במשחק הטיל

וגם הלילה כשהחוקי במשחק המקדים יתחיל.

אמשוך בכתף ואסרב בהזזת הרגל

ואומר בצדקנות מעושה, סורי לא היום, עודני באבל.

לפני 11 שנים. 4 באוקטובר 2013 בשעה 19:28

הכל התחיל אז.

נפגשנו באקראי ושוחננו.

המשכנו לקפה, ועוד קפה.

אני בזוגיות, גם אתה.

מראש ידענו שזה בלתי אפשרי.

 

אבל עדיין, המשכנו.

הבני זוג ידעו שאנחנו חברים ונפגשים.

אפילו לעיתים נפגשנו ברביעיות.

 

כשמצאתי את עצמי ישובה בעבודה וחושבת עליך.

שכנעתי את עצמי, שהכל זה מתשוקה.

כששלחת לי סימוס בוקר טוב

ניתר לי פרפר בלב.

ועדיין, חשבתי שהכל זה תשוקה.

 

ככה החזקנו את עצמנו כמה חודשים בקשר אפלטוני.

תשוקה בוערת, והמון שיחות.

 

אז מה שקרה כאן אתמול בבית מעיד.

שאומנם היתה תשוקה מטורפת ומטריפה.

אבל אחרי שהתשוקה מומשה ונפרצה.

נשאר בלב אהבה גדולה.. ענקית.

 

אוהבת.

לפני 11 שנים. 28 בספטמבר 2013 בשעה 12:18

הבוקר נפתח בריצה מטריפה.

מטריפת גוף ונפש.

האנדרנלין זרם, האנדרופינים השתחררו.

הרגשתי מעולה.

 

חזרתי הביתה, חרמנית כתמיד.

בן הזוג נם במיטתו, הלך לישון מאוחר והתענג על חלומו.

חטפתי מקלחת. וניגשתי עירומה למיטתו.

הערתי אותו, בלחצן ההפעל.

הוא התעורר חייך, והתחיל להתמסר..

 

פתאום! משום מקום!

הוא שאל... תגידי... למה תמיד שאת רוצה, אני זמין ומתמסר.

וכשאני רוצה.. תמיד יש לך מליון תירוצים למה לא.

למה אתמול בלילה כשצמאתי לך, השארת אותי לאונן מול המחשב.

וכעת שאת רטובה וחרמנית... אני צריך לאפשר לך...

 

בבת אחת!

חרמנותי פגה, ואמרתי לו.

אתה צודק. אל תאפשר לי!

נשקתי לפיו, ואמרתי לו לילה טוב, אהובי!

הוא ניסה לאמר עוד משהו

אך אני כבר ישבתי בכרוסת הנח במרפסת נעולה.

מאז, אנחנו ברוגז!

 

באסה.

 

לפני 11 שנים. 3 באוגוסט 2013 בשעה 17:15

- הלו עופר? תבוא למשרד שלי מיד!

- כן אדוני.

(אחרי דקה עופר מגיע בריצה)

- תגיד… למה לוקח לך שעה לבוא כשאני מבקש אותך?

- אבל יאיר , זה אפילו לא לקח דקה, עזבתי את הכל ובאתי בריצה.

- טוב… אין לי כוח להתעסק עם השטויות שלך עכשיו, יש משהו חשוב יותר על סדר היום?

- אני לרשותך בכל עניין.

- דבר חמור ומסוכן… התרחש היום במליאת הכנסת עופר, ואני רותח מזעם.

- כן יאיר, אנחנו חייבים למצוא לך ג'ל חזק יותר!

- לא זה, אידיוט! למרות שבאמת אשמח לג'ל אחר, שיכול להחזיק את התדמית המלוקקת והנאורה שלי.

- אז מה העניין אדוני?

- שמע עופר… כידוע לך, אני חלומה של כל אם הונגריה!

- וגם פולנייה, יאיר.

- בוא נודה, רק איש כמוני יכול לשחק את תפקיד הרופא בצורה מושלמת, כך שהוא ייראה לכל אמא הונגריה ופולניה ממוצעת כרופא של ממש, אפילו בלי דוקטורט, תואר ראשון או בגרות. ורק איש מוכשר כמוני יכול להיות שר כלכלה, בלי להבין כלום בכלכלה. ורק אני יכול להפוך לתקוותה הגדולה של המחאה החברתית למרות שאני אויבה הגדול. הכל קשור ביכולת המשחק שלי עופר, אתה מבין?

 - בוודאי יאיר, אתה שחקן מעולה.

- ומה צריך שחקן אדיר ממדים כמוני עופר יקירי?

- ג'ל חזק שיחזיק את הבלורית במקום.

- גם , אבל זה לא העיקר.

- יכולת משחק?

- פששש… ממש לא!!

- רפרטואר של תפקידים שייקספיריים?

- לא מה פתאום! אני למשל אף פעם לא שיחקתי באף מחזה ממחזותיו של הצרפתי הזה.

- אנגלי!!

- תגיד, אתה רוצה שאני אפטר אותך עכשיו?

- סליחה יאיר… בעצם אתה צודק, רק עכשיו נזכרתי, שייקספיר הוא באמת מחזאי צרפתי.

- נו אז למה אתה אוהב להתווכח כל הזמן? כך זה תמיד אתך, אני אומר לך שחוק המשילות הוא טוב לדמוקרטיה, אתה אומר לי שזה חוק פשיסטי וגזעני. אני אומר לך שפרוור זה "מוי כיף" אתה עונה לי שזה טיהור אתני. ובסוף אתה עושה את דבריי ומסתכל עליי בעיני ילד תמים ומודה שוב ושוב שדיברת שטויות. נראה לי שאתה סובל מבעיה קוגניטיבית וגם משכחה כרונית עופר יקירי. הנה… קח את גלולת הג'ינסינג הזו, זה אמור לשפר לך את הזיכרון ותפקוד המוח בצורה מדהימה.

- הגלולה הכחולה הזו?

- אוי… סליחה, שלפתי לך גלולה אחרת, את זו אני תמיד מחזיק בכיס האחורי. לא, אני מתכוון לגלולה הזו! קח אותה פעמיים ביום.

- לפני האוכל או אחרי יאיר?

- מה קשור אוכל! אתה לא לוקח את זה דרך הפה, עופר ! אבל זה ישפר לך את הזיכרון פלאות!  

- אה… הבנתי… אז… מה העניין הבהול שאתה רוצה לדבר עליו?

- איזה עניין?

- נו זה שאמרת שקרה היום בכנסת?

- איזה כנסת?

- יאיר לי נראה שגם אתה צריך לקחת את גלולת הג'ינסינג מפעם לפעם!

- כבר לקחתי שתיים על הבוקר חכמולוג.

- אתה בטוח שלקחת את הגלולות הנכונות יאיר?

- נו כן אלה שצבען כחול?

- התבלבלתי כאן… אז גלולות הג'ינסינג… הן כן הגלולות בצבע כחול?

- לא, מה פתאום! הגלולות הכחולות הן גלולות לשיפור הביצועים האישיים הקשורים באתגרים שבין המיטה לשולחן הלשכה! בלעדיהן אני אבוד, אם אתה יורד לסוף דעתי עופר.

- לא ממש יאיר!

- טוב לא חשוב, תמיד היית נעל עופר, זאת גם הסיבה שבגללה בחרתי בך בתור מדרס לכף רגלי הימנית.

- תודה יאיר, אתה באמת סחבק, אז התחלת להסביר מה צריך שחקן מוצלח יאיר?  

- אה… כמעט שכחתי, שחקן מוצלח צריך קהל מעריצות שרופות עופר! יענו נשים, ולא סתם נשים עופר, אלא נשים כנועות וצייתניות, שמביטות בך בהערצה אין סופית ובהשפלה. אם יש לך את זה עופר,  אתה יכול להנהיג כל מפלגה, כל מדינה. לשכנע חולה סרטן סופני שאתה הרופא היחיד שיכול לעזור לו. לרכב על גל המהפכה החברתית תוך כדי שאתה בועט בציבור שלה לקיבינימט! כשיש לך את זה, השמים הם הגבול עופר!

- נשים!

- לא סתם נשים עופר, נשים צייתניות!

- נשים צייתניות!

- וכנועות, שאין להן מחשבה עצמאית, שהן מבטלות את עצמן בפניי, כמוך בדיוק עופר!

- אני מתבטל בפני איש דגול וגדול יאיר .

- ואתה בהחלט עושה את הדבר הנכון… אתה צודק אני באמת איש גדול ודגול… וזה מה שמביא אותי לעניין החמור שאירע היום עם ההיא, חברת הכנסת "קתרינה" מהסיעה שלנו שהחליטה היום לעשות מה שבראש שלה. וזה ממש מרתיח לי את הדם עופר , החצופה הזו מרתיחה לי את הדם.

- אין לנו חברת כנסת בשם קתרינה יאיר.

- נו זו שנמנעה היום מההצבעה על החלק הראשון של חוק המשילות.

- אה, כוונתך לעדי קול?

- שיהיה… אנחנו חייבים להעניש אותה בחומרה!

- אבל יאיר… היא רק נמנעה מלהצביע על החלק הראשון . זה לא כזה ביגי, היה לה ייסורי מצפון בורגניים, אתה יודע כאלה הקשורים בחוש הצביעות, ולראיה היא נמנעה רק לאחר שהיא הייתה בטוחה שזה לא יפגע בסיכויי החוק לעבור. בכל זאת יאיר, היא נתבקשה להצביע על חיסול תפקידה החוקתי של הכנסת יאיר. אפילו לי היה קשה עם זה… אבל… עשיתי את זה כמו גבר גבר, בשבילך יאיר.

- אתה אחלה גבר עופר.

- מה גם יאיר שלחלק השני של חוק המשילות זה שנועד לזרוק את הערביז מחוץ לכנסת, היא הצביעה אתנו כמו לביאה.

- אני לא צריך לביאות עופר, אפילו לא חתולות, אני צריך ביצ'יז צייתניות!

- אז מה אתה מציע יאיר?

- אני רוצה להעניש את הביץ' הזו, טרניו!

- עופר!

- לא משנה, אני רוצה שתביא אותה אלי כי אני רוצה להפליק לה אישית, שתלמד את הלקח!

- יאיר… אי אפשר להפליק לחברת כנסת, למרות שזה עונש די מתבקש, אני חייב להודות. אבל לצערנו אי אפשר להפליק לחברת כנסת.

- אז בוא נפטר אותה ואז נפליק לה.

- אתה לא יכול לפטר אותה יאיר, היא חברת כנסת נבחרת! וגם אם היא הייתה אישה רגילה, אתה לא יכול להפליק לה!

- מאיפה אתה מקריץ את החוקים האלה, זה לא כתוב לי בספר הציטטות הגדול?

- זה מופיע בספר אחר יאיר בשם ספר החוקים ובספר הזה כתוב שאתה לא יכול להפליק לאישה, ראשית, כי זו תקיפה ובנוסף זה עשויי להיחשב בתור מעשה מגונה, יאיר!

- אז תשלח את ביאנקה להפליק לה!

- מי זאת ביאנקה יאיר? אין לנו חברות כנסת בשם ביאנקה.

- נו אתה בטח יודע למי אני מתכוון, לזקנה הצייתנית שהכנסנו לרשימה שלנו. תשלח אותה היא כבר תפליק לה, אני בטוח שאישה שמפליקה לאישה זה מעשה פטריארכלי נורמטיבי ואף מכובד.

- יעל גרמן לא יכולה להפליק לח"כ קול?

- למה הביאנקה הזו לא יכולה? היא זקנה מדי?  

- לא זה לא העניין, היא לא יכולה להפליק לה, כי גם היא תואשם בתקיפה ובמעשים מגונים! 

- מה? ביאנקה לסבית?

- לא… לא יאיר , היא לא!  וזה גם לא משנה לעצם החוק אם גבר יפליק לח"כ עדי קול או אישה צייתנית המאמינה בדיכוי לאומי ועדתי ושאר סוגי הדיכוי למיניהם. תקיפה היא תקיפה היא תקיפה. ומעשה מגונה הוא מעשה מגונה הוא מעשה מגונה, לא משנה מי עושה את זה.

- בוא'נה… זה מזעזע מה שאתה אומר לי עכשיו… שמע… אנחנו חייבים לדבר עם איווט ואחינו בנט, החוק הזה חייב להשתנות, אנחנו צריכים את האפשרות להפליק לחברות כנסת סוררות דוגמת החצופה הזו כפוית הטובה, יכולתי לבחור באלף ביצ'יות אחרות במקומה למפלגה שלי, אבל ריחמתי עליה ותראה איך היא גומלת לי? חצופה! אני אפילו מציע שנכניס את זה בתור חלק ג' לחוק המשילות. מה אתה אומר על זה?

- נשמע אחלה רעיון, אני אתחיל לעבוד על זה מיד לוצ'נטיו!

- יאיר!

- סליחה אדוני התבלבלתי!

- אני רוצה שתיקח את הג'ינסינג מולי בזה הרגע עופר, המצב שלך די מדאיג!

- אבל יאיר, זה די מביך לעשות את זה כאן מולך, אני יכול לעשות את זה בשירותים?

- לא! כאן ועכשיו! מה גם אתה כבר רגיל לזה עופר!

- בסדר… אבל אלה בכלל הגלולות הכחולות יאיר, תן לי את האחרות אחי?

- אההה שטויות … זה הינו הך עופר! תעשה לי טובה, קח אותם ותפסיק לבלבל לי את המוח

- אוחחח …. אתה מרוצה עכשיו?

- נו איך ההרגשה?

- האמת אני מרגיש בדיוק את אותה התחושה שחשתי ביום שבו בחרת בי למפלגה שלך יאיר. תחושה של התעלות אנלית ואיבוד חוש הבושה והחשיבה.

- יופי אני שמח לשמוע. עכשיו מה עושים עם קתרינה שלנו עופר?

- בוא נשלול לה את הזכויות הפרלמנטריות שלה, לחייב אותה לפרסם מכתב התנצלות על זה שאכזבה את החברה בסיעה שלה ובעיקר אותך, ונעשה עליה חרם למכוערת הזו.

- יו זה טוב, אבל לא מספיק, בוא גם נסגור לה את חשבון הפייסבוק, הטוויטר והאינסטוגרם, ונמנע ממנה לאכול במזנון הכנסת, גם כך היא חייבת לרזות הפרה עוד מאה קילו.  כך אני מקווה שהיא תלמד ת'לקח הביץ' הזו. וברגע שנעביר עם שותפינו הקואליציוניים את החלק השלישי בחוק המשילות "חוק יסוד ההפלקות" אני רוצה שתביא אותה כאן למשרדי, כי אני רוצה להפליק לה רטרואקטיבית.

- אין בעיה יאיר!

- יאללה תעשה טיארה ועוף לי מהעיניים, חייב לסדר את השערות.

- עפתי יאיר.

- ותביא את הג'ל החזק הזה שאתה כל הזמן מזכיר לי אותו, אני מתכנן לרוץ לרשות הממשלה בעזרתו עופר!

- כן אדוני ראש הממשלה!

לפני 11 שנים. 2 באוגוסט 2013 בשעה 23:53

שבוע מעניין עבר.

נגיד המדינה, אחד האנשים החזקים במדינת ישראל

לא מונה לתפקידו, כי נחשד לפני 7 שנים בגניבת תיק חליפות יוקרתי.

מחליפו, לא ימונה, או כי נוהג להתייעץ עם אסטרולוג, או כי נוהג להטריד מינית.

אז מי כן, ימונה?

את מי זה מעניין, העיתונאים כבר אורבים לו בפינה להוציא את דיבתו רעה.

ארץ אוכלת יושביה.

 

שבוע מעניין עבר.

שר האוצר יהיר לפיד, ועמיתו העיוור למחצה עופר שלח.

הוכיחו לחברת  הכנסת היפהפיה מי כאן בעל הבית, ובעלו אותה שלא בהסכמה ע"י שלילת זכויות פרלמנטריות.

אחרי כמה שעות, התפייסה להם החבורה באורגיה המונית, במרפסת שר החינוך ביישוב אורנית.

גועל נפש.

 

שבוע מעניין עבר.

שר האוצר יהיר לפיד.

צהל כסוס בעת עמדו במשכן הכנסת, והסביר כי הקיצוץ בקצבת ילדים הינו החלטה מוסרית.

בוודאי שמוסרי, לזיין ילדים רעבים, השנאה מעבירה את הזחוח על דעתו.

ואנחנו מזוכיסטים ידועים, חוטפים עמוק בתחת, ואומרים תודה אדוני.

זחיחות ואטימות לב.

 


שבוע שגרתי עבר.

כרגיל נרצחו השבוע כמה מאות סורים.

כרגיל המצרים בודקים את חוקי הדמוקרטיה מול הצבא.

כרגיל נסראלללה איים שאוטוטו מדינת ישראל כבר לא כאן.

והצטרף לרגיל נשיא איראן החדש, בדברי בלע זהים לקוף הקודם.

איש מאה שערים, נתפס בנסיון ריגול.

ומטוס קל ובו רואה חשבון חשוב, התרסק.

שגרה. 

 

שואלת את עצמי. למה למען אלוהי הרוחות

אני לא שוכבת כעת בחוף איסלאנדי נטול מדוזות.

במקום לעסוק בהזיות זימה מטריפות

נאלצת לקרוא על כנסת ישראל ומשכב בהמות.

במקום לנהל אורגיות המוניות במרפסת ביתי

נאלצת להתמודד עם שאלות הנוגעות לצו מצפוני.

 

דחיל ראבאק!

 

לפני 11 שנים. 6 ביולי 2013 בשעה 16:16

לא יודעת מה זה עשתה לכם, המהפכה.

והאמת זה גם לא ממש מעניין אותי.

אבל אם אתם כאן אצלי בבלוג, אז תיאלצו לשמוע, מה זה עשה לי.

 

מהפיכת תחריר 2 חירמנה אותי בצורה לא רגילה.

אוסף האנשים המתכנס ערב ערב בעירבוביה אנושית מטורפת

מעלה לי את סף החרמנות, עם שלל פנטזיות מגרות.

 

את תוצאות השבת המחרמנת, תקראו בפוסט נוסף, או שלא.

לפני 11 שנים. 3 במאי 2013 בשעה 15:30

קמתי אפופת חרמנות מסתורית.

בשש בבוקר התחלתי את ריצת הבוקר,

אבל כל שיח פורח דמה בעיני לגברבר מסוקס מזמין.

חזרתי הביתה לארוחת בוקר מזינה.

התקלחתי, התבשמתי ויצאתי למשרד.

החרמנות לא פגה, אולי אפילו התעצמה.

 

 

לפני 11 שנים. 16 בפברואר 2013 בשעה 10:50

איזה בוקר...

 

השכמתי מוקדם, עשיתי ריצה בת 75 דקות.

היה ממש מעורר וכיף...

חזרתי הביתה, חרמנית עדיין מיום האתמול.

טבלתי את עצמי בקצף אמבט מענג, והתענגתי...

 

הבעיה, היא שהעונג שחוויתי מזמין עוד עונג.

מיצי החרמנות ממש רודפים אותי.

 

חייבת לממש עוד משהו.. מיאהו.

לפני 11 שנים. 15 בפברואר 2013 בשעה 20:37

אני עדיין גועשת.

מקווה שהחוקי לא מבחין בהתרגשות הגדולה שלי.

 

קיימתי פגישה עסקית בצהריים, משהו שגרתי

פרזנטציה עסקית בלובי של מלון מפואר, משהו די סטנדרטי.

הגעתי לפגישה בתחושת החופש של סופש

מוקפדת כתמיד, אך משוחררת נפשית.

 

נשוא הפגישה שלי הגיע והפתיע.

חייכן, צעיר, מלא מרץ, עד שלרגע לא שמתי לב שהוא בכלל דוס.

התחלתי בפרזנטציה, אבל הוא העדיף להתעמק במחשוף הנדיב שלי.

הוא היה אינטלגנט מעל הממוצע, וסקרן גדול בניגוד לחזותו.

סגרתי את המחשב הנייד, הזמנתי כוס קפה נוסף.

והתחלנו לגלגל שיחה מרתקת על דא והא.

 

לא אטריח אתכם בפרטים הקטנים.

הסקרנות שלי גברה וגברה, וחשתי הזדמנות נאותה למימוש פנטזיה.

מהכא להתם, שכרנו חדר במלון.

ובכל חצי שעה, שנינו צלצלנו לבני הזוג, להודיע על התארכות ה"פרנזטציה".

 

היה מלהיב, מדהים, ייצרי, תאוותני.

התגוללנו במיטה, משל לא היה מחר. 

הבחור נתן עבודה, שנדיר למצוא אצלנו במחוז..

עד עכשיו אני לא מתאוששת.

 

כמה חבל, שהלכה העיסקה !

לפני 12 שנים. 13 באוקטובר 2012 בשעה 17:20

הראש דופק לי פטישים

אך לא רוצה להיות מסטולה מהכדורים.

ביליתי אחה"צ מעניינים

הכרתי לי כמה אנשים חדשים.

 

במקום לבלות בשינה עמוקה

בחרתי בילוי בשיחה מעמיקה.

הגוף חלם כל הזמן על המיטה

אך הנפש חפצה להתרפק על פנטזיה.

 

איש אחד ממש ממש נחמד

טייל איתי בוירטואליה יד ביד.

 

הרגיש לי ממש נעים וטוב

ואפילו בסוף היה קצת רטוב.

 

נשתמע.