דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד

אני עצבנית, אני חסרת סבלנות

אני מנסה לנשום עמוק, לראות כמה טוב

סובב אותי, אבל בד"כ זה לא מחזיק

כשאני מיוחמת

אין לי זין למשחקים, וגם אין לי זין לכאלו

שיודעים יותר טוב ממני, מה טוב לי,

כשאני מיוחמת

אני רואה רק זיונים, שומעת גניחות, טועמת

מיצים, ממששת עור חם, רטוב, מריחה

מסקס מדומיין עם סיליקון רוטט ורוד

כשאני מיוחמת

אין לי כח אליך, לפחדים שלך, להאם

אישתך תהיה או שלא, האם יש לך מה לומר

לה או שלא, האם אתה יכול לשקר לה או

שלא, על הזין שלי מה שתאמר לה, תמצא

מה לומר לה,

אתה ילד גדול..

כשאני מיוחמת

אני לא מתעסקת איתי, אני טורפת אותי,

אני נושמת בכאב ונותנת לגל הלבד הזה

לעבור, לשטוף אותי

ולעבור..

כשאני מיוחמת

אני פגיעה, ממש פגיעה, אני מתחננת, אני

מתחנחנת, אני רעבה, אני תמיד רעבה,

נשבר לי מזה, מלהיות רעבה ולא להאכיל

אותי כמו שאני רוצה וצריכה..

כשאני מיוחמת

אני יודעת שזו הדרך של העולם לספר לי

את החיסרון שלו, שלי, לא כל מה שאני

רוצה יהיה לי, בחיים, גברים שאני ארצה לא

תמיד יוכלו להיות שם בשבילי בזמן שאני

ארצה,

וגם אם אני אעלה לשמים וארד אין לי דרך

לשלוט בכולם, אני לא יכולה לשלוט בכולם,

גם אם הייתי רוצה,

במציאות,

זה לא הולך לי ואין לי כבר דרך או רצון גם

לשלוט בי...

אז אני נושמת לתוך הפער הזה, בין מה

שאני צריכה לבין מה שיש לי,

בין זה שבא לי להיות מסופקת, כמה זה

קשה לי להיות בלי, לבין זה שאין לי, אין לי

את הגבר שאני רוצה לידי

כשאני מיוחמת.